"ליקריץ פיצה" הוא סרט נהדר שמתודלק בנוסטלגיה ואנרגיית נעורים מסחררת

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

"אולי זה דווקא ממש קל לעשות סרט טוב?", שאלתי את עצמי במהלך ההקרנה. כי "ליקריץ פיצה" החדש של פול תומאס אנדרסון, מהנה כמו ריצה שמשחררת אנדורפינים במח (לפחות לפי אותם האנשים שאוהבים לרוץ) ושואט קדימה בביטחון כמו נסיעה חלקה על הכביש המהיר. והאמת היא ש"ליקריץ פיצה" גם מספק הרבה יותר מסצנה או שתיים של ריצה או של נסיעה. ביחד, לחוד, אחד כלפי השני… בכל זאת, גיבורי הסרט, גרי ואלנה מלאים באנרגיות של אהבה ונעורים, של התסכול והאופוריה שכרוכות בהם, והאנרגיות האלה צריכות להשתחרר איכשהו. הן לגמרי משתחררות על המסך. וכשזה קורה – אנדרסון שם כדי לצלם את זה בשוטים ארוכים ובתנועות מצלמה סוחפות.

גרי בן ה־15 פוגש את אלנה בת ה־25, כשהיא עובדת כעוזרת לצלם של תמונות המחזור בתיכון שלו. הוא מיד מתחיל איתה והיא מיד מסרבת כי בכל זאת הוא רק בן 15. במקום, אלנה מתחילה לעבוד עם גרי בעבודות שונות: בהתחלה כמלווה שלו כילד­­־שחקן, ואחר כך בעסק של מזרוני מים. בין השניים מתפתח קשר מיוחד שחורג מהגבולות העסקיים והוא הופך לעמוד השדרה של הסרט: זה לא קשר רומנטי או מיני (לא שגרי לא היה רוצה), אבל גם לא ממש ידידות. לא בטוח שהם עצמם מצליחים להגדיר מה זה, ובטוח שהם לא מוכנים להודות במה שהם מרגישים. פער הגילאים ממשיך לעצב את היחסים שלהם לאורך הסרט, למשל בכך שלאלנה יש רישיון הנהיגה ולגרי אין, אבל גם במנטליות השונה של נער חרמן ותחמן עם מוטיבציה שבוערת חזק ודועכת מהר, ואישה צעירה שמנסה לבנות את עצמה מקצועית ואידאולוגית. מצד שני, שניהם עדיין צעירים שעוד מעצבים את האישיות שלהם בתוך העולם ההולך ומשתנה של תחילת שנות השבעים בארה״ב.

לצמד התפקידים הראשיים לוהקו קופר הופמן, הבן של השחקן המנוח פיליפ סימור הופמן שעבד עם אנדרסון על מספר סרטים שאולי המזוהה ביותר ביניהם הוא ״המאסטר״ (2012), ואלנה חיים, זמרת ומוסיקאית שמוכרת בזכות להקת ״חיים״ שבה היא מופיעה יחד עם אחיותיה. אלה הופעות משחק ראשונות עבור השניים, כשלצידם מופיעים כוכבים גדולים ומנוסים כמו בראדלי קופר, שון פן, וטום ווייטס. בולטת לטובה הרייט סנסון האריס, שמגלמת סוכנת שחקנים חדה, דורשנית ומיושנת שפשוט קורעת מצחוק. אבל האמת היא שקופר הופמן ובמיוחד אלנה חיים מצליחים להתעלות על כל המפורסמים שאיתם הם חולקים את המסך. קופר מביא תמימות נעורים כובשת וכנה, ואלנה חיים היא לא פחות מתגלית השנה במשחק. שניהם נראים אנטי־כוכבים, עם חינניות לא משורטטת ומוכת חצ׳קונים, כאחד האדם.

סרטו הקודם של פול תומאס אנדרסון, ״חוטים נסתרים״ (2017), התרחש על רקע שנותיהן היפות האחרונות של בתי האופנה העילית ועסק בקשר רומנטי שנרקם בין מעצב אפנה עילית ומלצרית שהופכת למוזה שלו ולאהובתו. ״ליקריץ פיצה״ שונה ממנו מאוד בטון ובנראות, רחוק ממנו כרחוק נער שצוחק מהצורה הפאלית של משפך דלק מגבר נוקשה ורדוף שתופר שמלות לאריסטוקרטיה. ואמנם, עדיין קל לראות איך אנדרסון ממשיך בסרט החדש את העיסוק בנושאים ובמערכות היחסים שעניינו אותו בסרט הקודם: שניהם בנויים דרמטית על המתח שנוצר מפערים ביחסי הכוחות בקשר. אלנה היא אמנם המבוגרת יותר, היא זו שנוהגת, שותה, ומחפשת בסופו של דבר עבודה משמעותית, אבל גרי הוא זה שיודע להסתדר בכל מקום, ולמצוא את הדרך להרוויח מזה. אלנה יכולה לצאת עם גברים שונים ומפורסמים, אבל גרי יכול להראות לה בחזרה שהוא חרמן על כל אחת. כל פעם כשאחד מהם מצליח, השני מנסה לעורר בו קנאה. הם חשובים זה לזה, אילו רק לא היו מפרידים ביניהם הפרשי הגילאים…

ומכיוון שנדמה שכל סרט עכשווי חייב לעשות את זה, גם אנדרסון פורט כאן על נימי הנוסטלגיה. לא רק שמדובר בחזרה מלנכולית אל שנות ילדותו ונוף נעוריו (אנדרסון נולד וגדל בקליפורניה של שנות השבעים), אלא שזו חזרה אל שנים מכריעות והיסטוריות בתולדות הקולנוע האמריקאי, כשדור חדש של במאים צעירים החליף את הוליווד הקלאסית, המציא מחדש את הז׳אנרים הפופולאריים, החדיר בהם רוח ביקורתית רעננה, ונודע בשם ״הוליווד החדשה״. אבל לעומת סרטים אחרים מהשנים האחרונות ששחזרו את התקופה ההיסטורית הזו, כמו ״היו זמנים בהוליווד״ של קוונטין טרנטינו, אנדרסון לא חוזר אחורה כדי לפאר את הימים ההם: הוא בחר בתקופה משברית להתרחשות הסרט – משבר האנרגיה של 1973 בתקופת כהונתו של ניקסון; נמנע מלהציג את דמויות שמייצגות הכוכבים הגדולים של אז (ברברה סטרייסנד מוזכרת אך לא מופיעה בסרט); ומציג דמויות פיקטיביות של גדולי הדור כחבורה אגוצנטרית, סקסיסטית, גזענית ושחוקה. לא סתם העסקים של גרי הם מכירת מיזרוני מים או מכונות פינבול – ברור לנו מלכתחילה שאלה עסקים שמועדים לכישלון, אנחנו יודעים ש״גם זה יעבור״. מזל שהסרט נשאר.

שתפו את המאמר

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email