על אמהות וחומר נפץ: "מילקשייק אבק שריפה" הוא מכתב אהבה לסרטי אקשן

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

לנבות פפושדו, שביים את "כלבת" ו"מי מפחד מהזאב הרע" יחד עם אהרון קשלס, יש צלקת על המצח בצורת מצלמת קולנוע. לא סתם במהלך סבב הפסטיבלים של "מי מפחד מהזאב הרע" טרנטינו הכריז כי זהו הסרט הכי טוב שיצא באותה שנה – הוא ראה את האהבה לקולנוע שצמד הבמאים ספוג בה והרגיש צורך לשים עליה זרקור, שכל העולם יראה. במסגרת תהליכי היבוא והיצוא המתרחשים בשנים האחרונות בין ישראל להוליווד, מדינת ישראל אימצה אליה את טרנטינו ובתמורה שלחה לשם את נבות ואהרון. כשהשניים בחרו להתפצל, נבות המשיך לביים את סרטו האמריקאי הראשון – "מילקשייק אבק שריפה", יצירה רוויית מחוות לסרטי הפעולה האהובים עליו, ובייחוד לאלו של לא אחר מאשר טרנטינו עצמו.

עלילת הסרט מתארת לילה ארוך ועקוב מדם בו סאם (קארן גילאן מ"שומרי הגלקסיה"), מתנקשת שעובדת עבור ארגון הצללים הקרוי "הפירמה", יורה בטעות באדם הלא נכון ומסתכסכת עם "הפירמה" עצמה. על הדרך היא מצילה ממוות ילדה בת 8 בשם אמיל, שמה לעצמה מטרה על הגב ועוברת הליך התבגרות מזורז. יחד עם אמה המנוכרת, סקרלט (לנה הידי מ"משחקי הכס") וצוות הספרניות אותן מגלמות שלושת שחקניות הענק אנג'לה באסט, מישל יאו וקלרה גוג'ינו, סאם יוצאת למסע הישרדות שבבסיסו עומדת סולידריות שלא נובעת מאינטרסים של יחסי כוחות וכסף.

פפושדו לוגם בקשית ארוכה ומסולסלת את תקציב ההפקה הזעום יחסית, ומבין שהגיע הזמן להוציא את התותחים הגדולים – ומציג על המסך אקשן תזזיתי רווי דם ואיברים כרותים באסתטיקת קומיקס ייחודית בסגנון יצירות כמו "Deadly Class". גם הרפרנסים והמחוות לטרנטינו לא מפסיקים להפציע לאורך הסרט. חלקם ברורים להפליא כמו הבחירה בדיינר אמריקאי כלוקיישן מפתח, התלבושת הצהובה של סאם שמזכירה איך לא את התלבושת האלמותית מ"קיל ביל" וכמובן שיר בניחוח השריקה מטילת האימה מאותו הסרט, בפסקול המדויק שנכתב והוקלט על ידי חיים פרנק אילפמן (שעבד יחד עם פפושדו גם בסרטיו הקודמים). מחוות אחרות הן ניואנסים שרק מביני דבר יבחינו בהם, כמו גדלי שוטים, ניתוק אלים של אוזניים ממקומן הטבעי בגוף, נשים אשר מאבדות את תחושות הגפיים שלהן והבחירות המוזיקליות ההו־כה־לא מתאימות ברגעי שיא של אלימות מתפרצת.

מיעוט הלוקיישנים בסרט מאפשר לעשות עבודת עיצוב טובה של כל אחד מהחללים המרכזיים, כמו מסדרון בית חולים שצר מלהכיל את סיקוונס האקשן האייקוני המתרחש בו, או "הספרייה", שהיא מהסוג שבבית אריאלה היו יכולים רק לחלום על אחת כזו. צוות הספרניות שמספקות שירותים ל"פירמה" שולטות ביד רמה בסידור ספרים, וכלי נשק, בשיטת דיואי. לא קראת הרבה זמן ורוצה המלצה לספר טוב? בטוח תמצאי את מה שאת מחפשת באזור 800 – ספרות פמיניסטית, ספרי העצמה ועזרה עצמית – באחד אקדח, בשני תחמושת ובשלישי – הפתעה. לא סתם הספרייה מורכבת מחלל אחד מרכזי  שרק בהמשך מתפצל לחדרים קטנים יותר – סם גדלה בספריה, היא הרחם והספרניות הן דמויות אם עבורה. 

הסרט מתמקד בעיקר במערכת יחסים משולשת אחת: הניכור ההורי בין סם לאמה סקרלט, ותהליך האימוץ של אמילי לחיק המשפחתי. תהליך ההתבגרות של סם הוא מעבר מלהיות "ילדה של", ורק כשהיא בוחרת להפסיק לעשות מה שאומרים לה ("Just do as you're told") ויוצאת למסע עצמאי לפצות על ההורות האבודה של עצמה, שבמסגרתו היא מתפקדת כהורה חלופי לאמילי הקטנה. סם זונחת את "הפירמה" וחוברת לספרניות, בהן היא יכולה לתת אמון מלא.

סצנת האקשן שמתרחשת בדיינר היא הדגמה מעולה לדמויות אקטיביות ששולטות על עתיד גורלן. צר לי שזה לא קורה כך גם בדרך בה נגמרים הדברים עם דמות הנבל הראשי שעומדת בראש ארגון "הפירמה". אין התרה, הוא עודנו חי וממשיך לעבוד בארגון. הוא לא משלם על חטאיו בשום צורה, למרות שאין הן מבקשות ממנו מחילה, רק שיעזוב אותן בשקט. ובכלל, בכל הנוגע לסיפור המסגרת ול"פירמה", הסרט מראה טפח ומכסה טפחיים. גם אם פפושדו, ושותפו לכתיבת התסריט אהוד לבסקי, בחרו לשמור סודות לסרט ההמשך שצפוי לצאת, מוטב היה אילו היו חושפים קצת יותר מהסיפור כבר עכשיו.

הסרט נוקט עמדה ברורה מול כמה נושאים חברתיים. אילו יכולתי להיות כמו אמילי הילדה, וכמו באחת הסצנות הבולטות בסרט, לשים אוזניות גדולות על האוזניים ולהקשיב לשירים של ג'ניס ג'ופלין בזמן שהכל סביבי נחרב – יכול מאוד להיות שהייתי עושה זאת. אך בדומה לעולמנו, גם העולם של הסרט לא באמת מאפשר זאת, ומחייב אותי להכיר במציאות שהיא בסופו של דבר היא מורכבת ומבלבלת. למרות האסתטיקה הצבעונית, הוא "מילקשייק אבקת שריפה" הוא לא סרט חמוד. התחזית שלו היא בשני קווים הפוכים – הנשים שבחזיתו מתחזקות, מדממות ומצהירות בלא מורא – אין יותר לעמוד מנגד, עכשיו זה הזמן לפעולה. כמו סם, גם אנחנו לא יכולות יותר שלא לבחור צד ולעבור על דברים בשתיקה.

שתפו את המאמר

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email