השנה מתארחות בפסטיבל הסטודנטים יוצרות קולנוע מרגשות במיוחד כמו הבמאיות סלין סיאמה ("דיוקן של נערה עולה באש") וקלייר דני ("עבודה טובה") והצלם פרד אלמס ("קטיפה כחולה", "פטרסון").
אנחנו בחרנו להפנות את הזרקור אל שני במאים שאמנם פחות מוכרים לקהל הישראלי, אבל ללא ספק מהיוצרים החשובים של הקולנוע העולמי העכשווי. אלו שני במאים שכדאי שתכירו: ברטרן בונלו ומיגל גומש.
ברטרן בונלו החל את הקריירה שלו עם סרט ששמו הולך לפניו – "הפורנוגרפר", והיה מזוהה בעיקר עם תנועת ה-"New Extremity", גל סרטים צרפתיים מתחילת שנות האלפיים שהציגו דימויים גרפיים וקשים, כמו מין קיצוני ואלימות לא מתפשרת. בשל כך, הסרטים הראשונים של בונלו לא התקבלו באהדה גדולה, הן מצד הצופים והן מצד המבקרים.
לאחר שלושה סרטים שלא זכו להתייחסות רצינית, יצר בונלו תחילת העשור הקודם את "בית התענוגות". הסרט מתרחש בבורדל פריזאי בראשית המאה ה-20, כשסוף עידן בתי הבושת נראה באופק, ומתמקד בנשים העובדות – היחסים שלהן אחת לשנייה ולמקום עצמו, ומציג את הרצון שלהן להרוויח מספיק כסף כדי לקנות את עצמאותן ולעזוב. בדומה לסרטיו הקודמים, גם כאן בונלו מתמקד יותר באווירה של החלל והזמן שהוא מתאר, מה שמקשה מעט על מי שרגיל לדרמה סטנדרטית בסרט הוליוודי רגיל, אך מתגמלת מאוד את מי שמצליח להיכנס לעולם המלנכולי והאטום של שנפרש בפניו.
למרות שגם סרט זה זכה לביקורות מסתייגות, הפעם גם צבר קהל אוהד שהעריך והאדיר את הסרט, ובעקבות כך שמו של בונלו החל לעלות בעולם הקולנוע. לאחר "בית התענוגות" פנה בונלו לעשיית סרט ביוגרפי על איב סן-לורן שהתאפיין באותם היבטים המזוהים עם הבמאי – דגש על אווירה ומקום על פני דרמה.
סרטו השישי של בונלו, "נוקטורמה" שיוקרן בפסטיבל הסטודנטים השבוע, מכיל את כל מאפייני יצירות הבמאי במסגרת סיפור שנהפך ראי למציאות בתקופה בה הוא יצא. הסרט מתמקד בחבורת נערים אנרכיסטים בשני פרקים שעוטפים אירוע טראומתי אחד: בחלקו הראשון של הסרט, החבורה מתכננת ביצוע של שורת פיגועי טרור בחברה והממשל הצרפתי, ובחציו השני של הסרט, הצעירים מסתתרים בקניון יוקרתי כשהמשטרה מחפשת את האחראים לפיגועים.
שני החצאים עומדים אחד כנגד השני – אם חציו הראשון של הסרט בנוי כמו מותחן שודים ברחובות העיר ובהשפעת במאים כמו ז'אן־פייר מלוויל ומייקל מאן, החצי השני מושפע בעיקר מהניצוץ ושחר המתים של רומרו – וכולו מתרחש בלוקיישן קלסטרופובי.
בגלל שהסרט מסרב לבקר באופן מוחלט (ובכך לא נופל לדידקטיות), הוא הואשם בעידוד או האדרת טרוריזם, ולכן, בדומה לסרטיו הראשונים של בונלו, שוב זכה לביקורות נוקבות ולדעתי לא קיבל את ההערכה הראויה לו.
ברטרן בונלו לא מתפשר על סגנונו הקולנועי ותכניו הגבוליים גם אם זה במחיר רתיעה מצד חלק מקהל צופיו, אך משם בדיוק נובעת חוזקת סרטיו. מי שמגיע עם ראש פתוח ומתמסר לאווירה והרעיונות שעולים מיצירתו הקולנועית יזכה לחזות בקולנוע חסר פשרות מאת אחד הבמאים המיוחדים שיש לקולנוע העולמי להציע בעשור האחרון. // דולב אמתי
מאז תחילת יצירתו הקולנועית לפני כשני עשורים, הבמאי הפורטוגזי מיגל גומש הספיק ליצור ארבעה סרטים, ולהתברג כאחד הבמאים המעניינים והבולטים כיום בקולנוע הארטהאוס העולמי. התנסות עם גבולות המציאות והפנטזיה (כולל שילוב אלמנטים דוקומנטריים), יחס רפלקסיבי למדיום הקולנועי, ומבנים נרטיביים שסועים הם רק חלק מהמאפיינים המרכזיים של סגנונו הקולנועי. אפשר למצוא בקולנוע של גומש שאפתנות ראויה להערכה בדרכים שהוא מוצא לשחק עם המדיום, וגם באופן שהוא מצליח למצוא דרכים מעניינות ומורכבות לעסוק בנושאים חברתיים ופוליטיים באופן ביקורתי.
כל זה לא אומר שסרטיו מזמנים חוויית צפייה כבדת רוח, ולמעשה, עבור קהל מנוסה הסגנון שלו הם יכולים להרגיש כמו שעשוע קולנועי. שניים מסרטיו של גומש, "טאבו" והחלק הראשון מהפרויקט הארוך "אלף לילה ולילה", מדגימים זאת היטב.
ב״טאבו״ (עליו כבר כתבתי בעבר) גומש מתכתב למעשה עם סרט בעל שם זהה שביים מאסטר האקספרסיוניזם הגרמני – הבמאי פ.וו. מורנאו. ואמנם גומש מתכתב עם היצירה הקלאסית של מורנאו, אך סרטו מלא ביופי, עניין ומחשבה בפני עצמו וגם ללא היכרות עם שכבת המשמעות הנוספת.
מבנה הסרט מפוצל לשני חלקים, בין פורטוגל בהווה לעבר הקולוניאלי שלה, כשהחצי השני מזכיר בסגנונו את הקולנוע האילם – אך לא בדיוק. הפער בין שני החלקים מעורר היקסמות ופליאה אך גם מצליח לירות אירוניה ביקורתית נוקבת כלפי השלטון הפורטוגלי.
גם בחלק הראשון מתוך ״אלף לילה ולילה״ – פרויקט אחד שמורכב משלושה סרטים באורך מלא, שוב ניתן לראות כיצד גומש מתייחס ליצירות אחרות אך בונה מתוך כך יצירה מיוחדת משל עצמו: הוא לא מעבד את סיפורי אלף לילה ולילה המיתולוגיים, אלא למעשה רק משאיל את המבנה שלהם על מנת לעסוק במשבר כלכלי וחברתי עכשווי בפורטוגל, במעשיות על ידיעות אקטואליות אמתיות.
בחלק הראשון של הטרילוגיה, גומש מגלם דמות במאי שמנסה להימלט מתוך הסרט של עצמו במעשייה משעשעת ורפלקסיבית במיוחד. ההקרנה במסגרת הפסטיבל מהווה נקודת פתיחה מצוינת עבור צופים חדשים להכיר את גומש, ומי שישבה בסגנונו הקולנועי יוכל להמשיך ולחקור את המשך הטרילוגיה יחד עם שאר סרטיו. גם אחרי הפסטיבל עדיין יש למה לצפות: בעוד שבועות ספורים תתקיים בכורת סרטו החדש במסגרת "שבועיים של במאים" בפסטיבל קאן.
מוזמנים להגיע לאירועים שיערכו לכבוד ברטרן ומיגל במסגרת פסטיבל הסטודנטים בסינמטק תל אביב!
כרטיסים לכיתת האמן עם ברטרן בונלו שתיערך היום (חמישי, 24.6) בשעה 17:30.
כרטיסים להקרנת הפרק הראשון של "סיפורי אלף לילה ולילה" ביום שישי (25.6) בשעה 14:30.
