בוראט 2 ביקורת

בוראט חוזר: שני מעריצים מושבעים מדברים על הסרט החדש

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בשנת 2006 סשה ברון כהן הכה גלים כשצחק על הגזענות האמריקאית בסרט המוקומנטרי הפופולארי והשנוי במחלוקת "בוראט", בו גילם את העיתונאי הקזחי שהפציע לראשונה בסדרה שלו "עלי ג'י". 14 שנים לאחר מכן, בעידן של מגיפה עולמית ובזמן שהאמריקאים מצביעים לבחירות הקרבות לנשיאות, ברון כהן הפתיע את העולם ושחרר את "סרט המשך בוראט" (Borat Subsequent Moviefilm) בשירות אמזון פריים, לאחר שעבד על הסרט בסוד בשנה האחרונה. כצפוי, הידיעה על סרט ההמשך עוררה ציפייה רבה אך גם חששות מהאופן שבו דמות כמו בוראט יכולה לייצר סאטירה על ארצות הברית בשנת 2020.

הסרט החדש חוזר אל בוראט כשהוא נשלח לאמריקה על מנת לשחד את מקורביו של טראמפ, כדי לזכות בכבוד מהנשיא. גם הפעם המסע של בוראט מביך את האמריקאים, האזרחים הפשוטים והפוליטיקאים כאחד. אלא שהפעם יחד עם בוראט מגיעה גם בתו בת ה־15, טוטאר סגדייב, ובהתאם לרוח התקופה עיקר המפגשים הפרובוקטיים שמובילים את הסרט עוסקים בסקסיזם בארצות הברית.

לכבוד הסרט החדש, הושבנו את אוהד זלצר זובידה ועיליי אשדות, שני חברים ומעריצים מושבעים של בוראט המקורי (כמה מכם למשל, צפו בו פעמיים ברצף, דאבל פיצ'ר בוראט-בוראט?). הנה מה שהם חשבו על הסרט החדש.

אז מי זו אמריקה – ואיך צוחקים עליה?

אוהד: וואו.

עיליי: וואו.

אוהד: קודם כל, משהו קרה מאז הסרט הראשון. זה לא בדיוק אותו הדבר.

עיליי: בכל זאת עברו 14 שנה מאז הסרט הראשון שצבר מעמד קאלט. והסרט מכיר בכך: כשבוראט חוזר שוב לאמריקה, מזהים אותו ברחוב וזרים צורחים עליו ציטטות באמוק, כך שהוא חייב לעטות תחפושות שונות כדי להשלים את המשימה שלו. אבל יותר מזה, משהו קרה לכולנו – עכשיו אנשים גם פשוט רגילים יותר לזה שדוחפים להם מצלמה לפרצוף.

אוהד: רגילים יותר, אבל גם פרפורמטיביים יותר. הכוח של בוראט הראשון היה הבלבול, ועכשיו פשוט כולם כל הזמן משחקים.

עיליי: אהבתי להאמין, בסרט הראשון. אהבתי שאין לך מושג אם האנשים האלה מבינים את המשקל של מה שהם עושים, אם הם מבינים מה קורה בסיטואציה. עכשיו אתה יודע שלא משנה מה, הם יודעים שיש סיכוי ממשי שהם יהיו בטלוויזיה. התגובות שלהם פחות מעוררות, פחות מצחיקות, כשאתה יודע שהם יעשו הכל כדי להיות רבע סלב.

אוהד: זה בולט במיוחד אצל האנשים שנמצאים בסרט רק לשנייה, אלה שמגלמים את הפונקציה של ״פשוטי העם״ בהומור הבוראטי. נגיד האישה שהוא קונה עוגה בקונדיטוריה שלה ומבקש ממנה לכתוב עליה ״היהודים לא יחליפו אותנו״,  ולהוסיף סמיילי קטן למטה. והיא לא מהססת לשנייה.

עיליי: פשוט עושה את זה.

אוהד: ומצד שני, האם זה לא בדיוק מה שהוא עושה גם בסרט הראשון, להוכיח שכשאתה מכוון על מישהו מצלמה, הוא יסכים לכל מה שתגיד?

עיליי: זה לא היה תמים יותר פעם?

אוהד: לא יודע, זה דווקא אחד הדברים המרכזיים שמתמידים מהסרט הראשון. ההוכחה שלא משנה כמה אנשים רגילים לזה שהם מצולמים כל הזמן, המצלמה עדיין מטמטמת אותם בשנייה. אם כבר, מה שבבירור השתנה זה רף ההתבזות הפומבית. כאילו יש יוטיוב, יש טיקטוק (נודר שאני לא בומר), ומאז 2006 מי שיכול היה בקלות להיות דמות של בוראט הפך להיות נשיא ארצות הברית.

עיליי: יותר מזה, אנשים התחילו לענוד בגאווה את ההתבזויות שלהם. מאז שנהיו מימז, נוסף רובד של ״כבוד״ פוטנציאלי להתבזות שלך. אתה יכול to own it, ולהפוך להיות סלבריטאי לשנייה ורבע כי אתה הבחור שעשה פרצוף של שלשול בכיתה ומישהו צילם. זה עובד.

בוראט 2
בוראט, בתו והעוגה האנטישמית.

האם הסאטירה של בוראט מחזיקה באמריקה של טראמפ? כשרואים את הסרט המקורי שואלים, "ככה זה באמריקה?", אבל בסרט החדש כבר ברור שככה זה.

אוהד: יש גם איזה מובן שבו ה״טריק״ של בוראט הראשון היה שהוא חשף בפומבי, או אפילו ניבא, זן של אמריקאיות שמאוד נהנינו להזדעזע ממנו בזמנו. אבל עכשיו האמריקה הזו בחוץ, זו "אמריקה של טראמפ", הוא הפרצוף שלה עכשיו. סליחה על החזרה על דיון שנטחן אלף פעם, אבל האם בוראט לא מאבד משהו מהעוקץ שלו בגלל זה?

עיליי: אולי זו לא נבואה אלא שיקוף של מסורת, בוראט חוזר על עצמו ״בפעם הראשונה כטרגדיה, בפעם השנייה כפארסה״. כשרואים את בוראט הראשון שואלים, "ככה זה באמריקה?", אבל פתאום בסרט הזה אין על מה להתלהם יותר: ככה זה באמריקה. אז בוראט פחות חסר רסן, ונענה לעמדותיו של סשה ברון כהן האדם – הערכים שלו, העקרונות שהוא עומד מאחוריהם.

אוהד: לגמרי. ברור שסשה ברון כהן מבין את זה בעצמו. בדיוק בגלל זה הוא התעקש לפרסם את הסרט לפני הבחירות בארה״ב, ואפילו סיים את הסרט בשקופית שכתוב עליה בענק ״לכו להצביע״. הוא מבין שלהציג זה לא מספיק יותר והפתרון לזה, מבחינתו לפחות, הוא לקרוא לפעולה. אבל זו מחווה ריקה לגמרי בעיניי. בדיוק מפני שהוא לא הראה לנו שום דבר שלא ידענו. זה אולי מצחיק יותר מדוקו אינטרנטי של Vice על האלט־רייט, אבל לא מלמד יותר.

עיליי: אבל איזה מצחיק היה.

אוהד: ואו.

מותק, בוראט התבגר

עיליי: אותי מעניין שהסרט הולך הפעם בכיוון פרוע פחות ונרטיבי הרבה יותר מאשר בסרט הקודם.

אוהד: כן. מושלם מצדם שהביאו לו בת כדמות משנה. הנרטיב הזה מאפשר מנעד רגשי הרבה יותר רחב מאשר הסרט הראשון, שהיה – עם כל הכבוד – מורכב פחות עלילתית.

עיליי: אבל פרוע יותר.

אוהד: הפעם אשכרה התרגשתי.

עיליי: אפילו צמרמורות, משום מה?

אוהד: כן, במובן הזה זה ממש סרט, באופן שבו הראשון לא ממש היה.  נראה לי שההומור בראשון היה מורכב יותר, אבל הפעם הסרט משלב מספר סצנות שלא מרגישות כמו Punk'd על סטרואידים קזאחיים אלא כמו רגעים קולנועיים מרגשים באמת. למשל, הסצנה בבית הכנסת, שבה ניצולת השואה מקבלת את בוראט היתה ממש נוגעת ללב. אבל זה גם לא מגושם, ולא סותר את ״בוראט״ ואת האתוס שלו. כי הוא גם דמות עגולה איכשהו, מורכבת ולא חד־גונית.

עיליי: זה יפה כי זה בעיקר מעניק מרחב רגשי גדול יותר לאנשים שאותם בוראט ובתו מראיינים. המהלך הרגשי… רוחני?, שבוראט והבת שלו עוברים במהלך השהות שלהם באמריקה מהדהד החוצה ומשפיע על הדמויות שמתקשרות איתם, כך שכצופה לא נשארתי רק עם הציפיה לגלות מי ייפול בתכסיס, אלא גם איך האנשים האלו  מושפעים ממה שנראה להם כמו דרמה אנושית אמיתית.

בוראט 2 ניצולת שואה
ניצולות השואה מקבלות את פניו של בוראט בבית הכנסת.

אוהד: ואז הבת של בוראט טומנת לרודי ג'וליאני פח ומשחקת כתבת חדשות, במטרה להציע את עצמה לו כדי לזכות באהדה של טראמפ.

עיליי: והוא מכניס יד.

אוהד: למכנסיים שלו.

עיליי: מצולם. בחדר מלון. לבד. עם כתבת חדשות. אין שום מצב שהוא לא יאכל על זה חרא.

אוהד: וואלה, לא יודע… כאילו, כמו שאמרתי קודם – הכל כבר מותר. הבן־אדם הוא החבר הכי טוב של ״מקדונלד טראמפ״, האיש שאמר ״תפוס אותה בכוס״. ובדיוק כאן נמצא הכשל בסרט בעיניי, או במה שהוא מנסה להשיג פוליטית לפחות. סשה ברון כהן מנסה לגרום לנו להסתכל על האנשים האלה – האלט־רייט הקונספירטיבי, הכנופייה של טראמפ, ואפילו סתם אנשים שנראים כמו שמרנים מתונים – באיזו בהילות נוראית, כדי לשכנע אותנו כמה חשוב להצביע נגד טראמפ. אבל אנחנו כולנו מבינים שאין יותר השלכות ציבוריות למה שנתפס כקיצוני או בזוי.

עיליי: כמו שבוראט אומר, Sex attack.

אוהד: כן. אבל ברור שאני מאושר מהעובדה שיש עוד שעה וחצי שלמות של בוראט בעולם.

עיליי: בדיוק. כל כך.

אוהד: עכשיו מחכים 14 שנים עד שייצא הסרט הבא.

עיליי: "בוראט 3: נכדה קזאחית שווה רצה לנשיאות ארצות הברית".

אוהד: בבקשה לא.

עיליי: אני שם את הסרט עוד פעם.

אוהד: כן.

בוראט 2 רודי ג'וליאני
הראיון השערורייתי עם רודי ג'וליאני.

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email