הכל בכל מקום בבת אחת

יקומים מקבילים ובדיחות רקטליות: עוד לא ראיתם סרט כמו "הכל בכל מקום בבת אחת"

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

"הכל בכל מקום בבת אחת" הוא הסרט החדש של צמד הבמאים דניאל קוואן ודניאל שיינרט, המוכרים בתור "הדניאלים". השניים פרצו לתודעה בעיקר בזכות סרטם הקודם, "איש האולר" (2016), על גופה שמפליצה ובזכות הקליפ לשיר Turn Down For What של דיג'יי סנייק וליל ג'ון. הסרטים והקליפים של הדניאלים תמיד מלאים בחוש הומור ייחודי ומתאפיינים בקצב מהיר, אך הם מואשמים לא פעמים בהתבססות על גימיקים זולים. הפעם, בפרויקט הגדול ביותר שלהם עד כה, הם מבקשים להוכיח שהיצירות שלהם אינן רק גימיק, אלא גם מלאות בנשמה ואנושיות.

לשם כך הם משתמשים בטרנד האחרון הכי חם בהוליווד – סרטי יקומים מקבילים (ה"מוליטיוורס") שהפכו פופולאריים בסרטי מארוול, ובעיקר ב"ספיידרמן: אין דרך הביתה" – ובוחנים את האופן שבו אותו המכניזם הקולנועי הזה מסוגל להיטמע בתוך דרמה משפחתית בין דורית.

אווילין וואנג (מישל יאו), מהגרת סינית־אמריקאית, מנהלת יחד עם בעלה ווימונד (ג'ונתן קי קואן – הילד מ"אינדיאנה ג'ונס 2" ו"הגוני'ז") מכבסה שמתמודדת עם קשיים כלכלים. כמו כן, המשפחה כוללת את אביה הקשוח של אוולין, גונג, שלא השתלב בחיים באמריקה ומראש התנגד למעבר, ומנגד, בתה המרדנית ג'וי שהשתלבה בחיים באמריקה יותר מידי לטעם אימה הקשוחה. אווילין נאבקת לנהל את העסק וחיי המשפחה הקורסים שלה, אך כל זה משתנה בביקור גורלי במשרדי מס הכנסה: אווילין נחשפת לאפשרות של התודעה להשתמש בידע שנרכש ביקומים מקבילים, ונדרשת להיות האחת שתביס את הרשעית המסתורית שמאיימת לכלות לחלוטין את כל היקומים כולם.

"הכל בכל מקום בבת אחת" מייצר חוויה שברובה היא מבדרת מאוד ומרגשת בו זמנית. למרות שרוב הסרט מתרחש בשני לוקיישנים בודדים, הוא מצליח להעביר תחושה של עולם מורכב בעזרת המעבר בין היקומים. המעבר הזה לא תמיד מוסבר בצורה שלמה, ולעיתים קרובות מרגיש שאלמנטים בו מתמקדים בעיקר בהומור נונסנסי, אך בכל זאת הוא מלא ביצירתיות מתפרצת. אותו הומור שמזוהה עם הדניאלים שזור בכל הסרט מתחילתו עד סופו, וברוב המקרים מצליח להביא למסך דימויים מקוריים או פארודיות על דימויים משוחזרים. הבדיחות היצירתיות, משולבות בסצנות נהדרות של אומנויות לחימה, שמתבססות בצורה מחוכמת בטכניקה של קפיצה בין יקומים. מנגד, ההומור של הדניאלים גם חוטא בהסתמכות יתר על הומור זול שמבוסס על בדיחות אוכל או על הכנסת חפצים לרקטומים באופן שאינו תמיד מחושב מספיק כדי לעבוד.

הכל בכל מקום בבת אחת
מתוך "הכל בכל מקום בבת אחת" (יונייטד קינג)

אך בעוד שההומור והאקשן היצירתיים לעיתים עובדים ולעיתים מתפספסים, הדרמה המשפחתית בסרט היא האלמנט שמצליח להחזיק את כולו ולהעניק לו נפח. מישל יאו מגלמת את אוולין באופן יוצא דופן ומצליחה לעורר דאגה וחרדה לעתידה של מערכת היחסים הסבוכה בינה לבין משפחתה – במספר יקומים במקביל. בכלל, מערכת היחסים של אווילין עם בעלה, בתה ואביה מרגישות אמינות, בעלות עומק ומלאות מחשבה. בתוך כך הסרט מצליח להעביר קונפליקטים בין דוריים של הגירה, של אימהות ושל זוגיות באופן מורכב ונוגע ללב. אך למרות זאת, נראה שהדניאלים לא יכלו לברוח מהשטיקים והטריקים שלהם, והקפידו לשלב בכל שיא דרמטי עריכה לבדיחות שלרוב גרעו מהדרמה ולא הוסיפו לה. בעוד שהבנייה לשיא הדרמתי עבדה, ברגע שהשיא מתחיל, פתאום נכנס טריק, חוזרים לדרמה ואז קופץ שטיק. אחרי השטיק והטריק, במקום דרמה, סתם מרגישים מעיק.

לסיכום, למרות כל הסייגים שלי מהסרט, ולמרות אורכו הלא מוצדק, "הכל בכל מקום בבת אחת" הוא חוויה קולנועית מאוד ייחודית וסוחפת. למרות השטיקים שלהם, הדניאלים הצליחו ליצור סרט שמצליח ברובו להיות מאוד מבדר ומרגש ולהעביר סיפור שלא נראה במתכונת זאת לעיתים קרובות בקולנוע. הסרט מכיל המון בדימויים ורעיונות חדשנים וייחודיים, רגשות עתיקים ואוניברסליים והוא יישאר איתכם הרבה לאחר שתצאו מאולם הקולנוע.

שתפו את המאמר

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email