איך לעשות סקס How to have sex (c) Nikolopoulos Nikos

״איך לעשות סקס״ מציג מבט כן ומפוקח על נעורים, מיניות והסכמה

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

״אם לא תשכבי עם מישהו בחופשה הזו, זה כבר לא יקרה לעולם״, נשמעת האזהרה באוזניה של טארה, גיבורת ״איך לעשות סקס״ וממשיכה להדהד זמן רב לאחר מכן. כשכתבתי ביולי האחרון על ״איך לעשות סקס״, שהוקרן בפסטיבל ירושלים ועולה כעת לאקרנים בארץ, התמקדתי בעיקר בייצוג המורכב והמרובד של פגיעות מיניות. אך בצפייה חוזרת, במרחק זמן מהשיח שהיה סביבו באותה העת, בלטו בו לא פחות הלחץ החברתי והפנימי שחווה הדמות הראשית, אשר מייצגת נערים ונערות רבים. לחץ אשר מתוחזק על ידה, על ידי חברותיה, על ידי השוהים האחרים בחופשה, ועל ידי המבוגרים־צעירים שמנהלים את ההפעלות, ההסעות והמסיבות באתר הנופש היווני.

״איך לעשות סקס״ עוקב אחר שלוש נערות בריטיות שנמצאות בחופשת קיץ ביוון. אחת ממטרותיהן המוצהרות היא לשכב עם כמה שיותר אנשים לפני שהן חוזרות להתעסק עם הלימודים והעתיד שלהן, והפוקוס מופנה אל טארה בת השש־עשרה שעוד לא איבדה את בתוליה. טארה וחברותיה אוהבות אחת את השנייה באמת ובתמים ונהנות יחדיו, אך יש ביניהן גם קנאה והסתרה שמאפיינות חברויות בגילאים האלו. החופשה שלהן מלאה במסיבות בלתי־נגמרות, בחילות של הנגאובר וגיחות לים בלילה. שירים קצביים וצבעי ניאון שוטפים את המסך ומתכהים כשהסיטואציות מסלימות. טארה עצמה מוצגת כבחורה כריזמטית ומוגדרת על ידי חברותיה כמי שיכולה לשכנע כל אחד לעשות הכול אך שוב ושוב אנחנו נזכרים שהיא רק נערה. יש בה רצון כן למפגש מיני מוצלח אך הוא מוסט ומוכוון מחדש בכל הזדמנות על ידי כוחות חיצוניים רבים.

הבסיס העלילתי המוכר, שהגדיר דורות של סרטי התבגרות קומיים הוליוודיים רבים, מגויס כאן למטרה אחרת. כבר מההתחלה, העיר התיירותית והנופשים בה מוצגים כבעלי יחסי גומלין טפיליים, כאשר הרחובות נשטפים בצונאמי של מבלים בלילות ומוצגים עירומים ומלאים בזבל ביום שלמחרת. למעשה, נראה כי החופשה שבה נמצאות טארה וחברותיה היא מפעל משומן שעובד בתיאום על מנת להפעיל לחץ על בני נוער ״ליהנות״. באחד המשחקים בבריכת המלון, למשל, נדרשת טארה לשתות בירה ממפשעתו של בחור שעומד על שפת הבריכה, כשהיא עומדת מתחתיו. לקול קריאות נזיפה מהמפעיל, אשר מאיץ בה לשתות מהר יותר ולפתוח את פיה, משתדלת טארה לשתף פעולה, אך היא מתקשה ומפסיקה. כשהיא נכשלת מכריז בפניה המפעיל כי ״אף בחור לא יהיה מרוצה ממנה״.

איך לעשות סקס How to have sex (c) Nikolopoulos Nikos

הבוטות והבוסריות שבה מוצגת החופשה הנכספת מגובה על ידי הצילום היפה של ניקולס קניצ׳וני. הסגנון מדמה צילום דוקומנטרי, המצלמה חופשית ולעתים ״מגלה״ את מה שקורה במקביל לצופה. ברגעים אחרים המצלמה דווקא מתמקדת על אחת הדמויות ומסרבת לשחרר, מתקרבת באיטיות או בונה תמונה חלקית כדי ליצור רושם מוטעה. הבימוי של מולי מאנינג ווקר מחליף רגעים שקטים ברועשים, מרגיש כאילו הוא מציג את הכול בבת־אחת ואז מסתיר פיסות מידע שלמות על מנת ליצור מתח. לבסוף כשאנחנו כבר ישובים בקצה של הכיסא ומחכים לגילוי גרנדיוזי וטראגי, אנחנו מופתעים מתגלית אנטי-קליימקטית שמכאיבה אפילו יותר. המשחק הזה עם הציפיות של הצופה קורה כמה פעמים, גם כשאנחנו כבר בטוחים שאנחנו יודעים הכול ומוכנים להישען בנינוחות בחזרה, אנחנו לפתע מגלים עוד פרט מידע שדוקר את הלב וגורם לצופה ולטארה לתהות בנוגע למידת ההסכמה שהייתה בחוויה המינית שעברה.

אם כך אין זה מקרי שהדברים המכאיבים והיפים ביותר בסרט הם לא רק החוויות שטארה עוברת, אלא היחס שלה ושל חבריה אליהן והשינוי שמתחולל בה בחציו השני. מבחורה קולנית שעושה חיקויים ומזייפת בקריוקי בביטחון שאפשר רק לקנא בו, היא הופכת בהדרגתיות לשקטה ועצובה. חברותיה לא מצליחות לשים את האצבע על מה שהשתנה בה וניסיונותיהן הקלושים לגלות לא צולחים. את השמלות הצמודות בצבעי ירוק ניאון שלבשה בהתחלה, טארה מחליפה בבגדים לבנים או אפורים רחבים, כיאה למי שהפנימה שעליה להסתיר את גופה כמו גם את המעמסה הנפשית שלה.

איך לעשות סקס How to have sex (c) Nikolopoulos Nikos

היחיד שרואה שמשהו אצלה לא כשורה בזמן אמת, ושם על עצמו מטרה לגונן עליה, הוא באדג׳ר, נער ששוהה באותו המלון, ומי שנתפס בתחילת הסרט כמביא צרות. מתוך משיכה לטארה, שמוחלפת באכפתיות ודאגה כנה, דווקא הוא מצליח לראות אותה בהמון ומנסה בדרכו שלו לשמור עליה ולדובב אותה. אך גם הוא מוגבל על ידי התפיסות שחקוקות כה חזק ברחובותיה של מאליה ובדרכי ההתנהגות המקובלות של בני גילו. הקושי שלו להעלות במילים את מה שכנראה הבין, והקושי של טארה לתת שם למה בדיוק קרה לה, מוביל לאחת הסצנות הכי יפות בסרט.

על אף שמדובר במקרה שונה, אי אפשר שלא להיזכר באונס הקבוצתי בקפריסין מלפני כמה שנים, כמו גם הטיפול שלו ״זכתה״ הנערה הבריטית הנפגעת (שלא הייתה רחוקה מגילה של טארה) מהמשטרה ומהתקשורת. עם זאת, דווקא בגלל שהסרט עוסק בסיטואציה אחרת, ובמקרים שעלולים להיות מוגדרים כאפורים על ידי עיוורי הצבעים, הוא מצליח להציג באופן מדויק את הקרקע שמצמיחה עשבים שוטים.

באחד מהריאיונות שהעניקה הבמאית, היא סיפרה כי ניגש אליה בחור מבוגר לאחר ההקרנה והתוודה שנהג בעבר כמו אחת הדמויות הגבריות בסרט. התובנה הזו התאפשרה לדעתי דווקא בגלל ההימנעות של ״איך לעשות סקס״ מדידקטיות או הפניית אצבע מאשימה. הסיפור מתפרש באופן שמאפשר הסתכלות כנה ואובייקטיבית על מעשיהן של הדמויות והשלכותיהם על אחרות, גם אם הן אינן מודעות לכך. בדרך זאת, על אף הכותרת המטעה של הסרט, אפשר ללמוד ממנו דווקא איך לא לעשות סקס.

לקריאת ההמלצה הקצרה

שתפו את המאמר

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email