"האודיסאה" של נולאן: אפוס מרהיב עם הברקה אחת גדולה
לא ניתן לערער על היכולות הקולנועיות של כריסטופר נולאן. הסרטים שלו, בזה אחר זה, תפחו לכדי תופעות תרבותיות שעיצבו את הנוף הקולנועי ב-20 השנים האחרונות. מחד, היכולת שלו להציג דימויים גדולים מהחיים ולעצב סיפורים בצורה מתוחכמת, כמו חידה, הפכה אותו למקור השראה לגל של קולנוענים שפועלים כיום. מנגד, היצירות שלו תמיד היו מוגבלות בכתיבה הדרמטית, […]
"Backrooms" לא מצליח לתרגם את ההברקה מהאינטרנט למסך הקולנוע
"Backrooms" החל כתופעת רשת שהתגלגלה מתמונה בודדת ברשת, לסדרת יוטיוב שזכתה למעמד קאלט – וכעת הופכת לסרט אימה מעורר סקרנות מבית ההפקות A24 הטרנדי. קיין פרסונס, יצר את הסדרה בגיל 16 בלבד – ומלאכת בימוי הסרט הוטלה בידיו כשנתיים לאחר מכן. את התמונה המקורית שנתנה לו את ההשראה, הוא מצא כאמור, בשיטוטים בפורומים ברשת. זה […]
"תיק שחור": עשייה קולנועית שלא רואים כמוה
בשנת 2013, שני במאים גדולים הצהירו שהם פורשים מעשייה קולנועית. היו אלו סטיבן סודרברג והיאו מיאזאקי, שהודיעו על כך עם הפצת סרטיהם הכביכול-אחרונים, "חיי עם ליברצ'ה" ו"הרוח העולה", בהתאמה. דברים אלו בוודאי השפיעו על חווית הצפייה בשני הסרטים, שתחושה של סיום אפפה אותם. בדיעבר, ההצהרות התבדו – מיאזקי, שפרש מסיבות בריאותיות, חזר לביים סרט נוסף, […]
האם בונג ג'ון-הו מצליח לשחזר את רצף שיאיו בסרטו הגדול ביותר עד היום?
לאורך ההיסטוריה הקצרה של הקולנוע, לא היה דבר יותר מרתיע מאשר הרגע בו במאי לא אמריקאי נבחר לביים סרט הוליוודי לאחר שזכה להצלחה (קופתית או ביקורתית). מתוך שלל הדוגמות הרבות שיש, ניתן לספור על יד אחת את מספר הפעמים בהן הסרט האמריקאי שנוצר סיפק את כל הצדדים, לרבות הצופים עצמם. גם כאשר האולפנים לא התערבו […]
"בעיר של סילביה": יוצר, גיבור וצופה עורגים יחד לזיכרון אבוד
מאז ומתמיד, הקולנוע היה מהופנט היכולות הגלומות בעצם המבט: המבט הקולנועי, המשלב בין אלו של המבט בפנים הסרט (הדמות), את מבט יוצרי הסרט, ומבטה של המצלמה המתווכת בין השניים. כשהסרט מוקרן מחדש, מבטם של הצופים פוגש את המבט הקולנועי והקשר בין השניים מייצר את האמנות שהיא הקולנוע. המבט מתחבר גם אל הסקרנות, גם היא הפנים […]
הליהוק המבריק והפתיחה המקורית גורמים להאמין ב"פחד אלוהים"
שתי נערות מורמוניות צעירות מבקרות במסע המיסיורניות שלהן בבית מבודד, שם הן פוגשות גבר מבוגר, נחמד ואדיב כלפי חוץ שהביע עניין בהצטרפות לכנסיה. סופת גשם כבדה מתחילה בחוץ. הוא מזמין אותן פנימה, ולאט לאט הדברים נראים לא כשורה – עד שזה מאוחר מדי. נשמע מוכר? את הפורמולה המנצחת הזו היה אפשר למצוא באין-סוף סרטי אימה […]
סרט בעקבות גורלו: ״מועדון הרוכבים״ מחפש משמעות במיתוס האופנוען
לאורך תולדות הקולנוע, דמות האופנוען הוצגה באופנים שונים – החל מהסרט ״פרא״ בכיכובו של מרלון ברנדו, דרך ״אדם בעקבות גורלו״ וסדרת סרטי האופנוענים שנוצרו בעקבות הצלחתו, ו״Scorpio Rising״, סרטו הניסיוני והומו־אירוטי של קנת׳ אנגר. חלק רב מהסרטים האלו הציגו, מחד, את הדימוי המוכר של האופנוענים כגברים מצ׳ואיסטיים, כשאלימות ופשיעה היא חלק ממנת חלקם. מנגד, סרטים […]
״הדחף הגבוה של דניאל אויערבאך זה להיות בעתיד בלי לרמוס את העבר״ – ראיון עם דוד וולך
16 שנים חלפו מאז שסרטו הראשון של דוד וולך, ״חופשת קיץ״, הדהים את המבקרים ואת הצופים. במשך כל השנים הסקרנות גברה לקראת סרט שני. תמיד אמרו שדוד ״עובד על משהו, לא ברור מה יצא בסוף״. התשובות לכל אלו נענו לאחרונה, עם יציאת סרטו החדש, ״דניאל אויערבך״, לאחר שזכה בפרס הסרט טוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים. […]
בשיא העוצמה, בשיא האיפוק: הלוואי שהיו יותר סרטים כמו "טאר – המנצחת" – ביקורת
באחת הסצנות המוקדמות ב"טאר – המנצחת", מתעורר ויכוח סוער על הקאנון המוזיקלי. לידיה טאר (בגילומה המופתי של קייט בלאנשט), אחת המנצחות הכי מצליחות ומעוטרות בעולם, מגיעה להעביר כיתת אמן אורחת בבית הספר המפורסם ג'וליארד. טאר מחפשת את הכוונה בבחירת היצירה שהוצגה לה ומתווכחת עם התלמיד.ה – שמזדהה כפאנג'נדר וכשחור.ה – על סירובו לנגן יצירות קאנוניות […]
"העיסוק באמנות לא ישפר לך את החיים" – ריאיון עם במאי "מחר כבר עבר"
צ'רלי מגירה תמיד ישאר אניגמה. הפער בין האדם האמיתי – גבי אבודרהם – לבין הדמות שאותה הוא המציא הלך ונעלם ככל שצ׳רלי התפרסם, עד מותו המפתיע בברלין. סביב צ'רלי נוצרה הילה מסתורית שקשה לפענח אבל קל להתאהב בה, בדיוק כמו במוזיקה הייחודית שלו. אחד החברים הטובים של גבי, עוד בטרם עשה את השינוי לצ'רלי, הוא […]
במאי "הקתדרלה" מנסה לא ליפול למלכודות הקולנוע האמנותי, ומצליח – ריאיון
סרטו החדש של ריקי ד׳אמברוז, ״הקתדרלה״, הופק בתקציב זעום לאחר שזכה ב־200 אלף דולר בחממה מיוחדת של פסטיבל ונציה היוקרתי להפקת סרטים דלי תקציב. עם ״הקתדרלה״ חוזר הבמאי הניו־יורקי אל עברו המשפחתי ובוחן היחסים המתפתחים, נבנים ומתפרקים, בין בני המשפחה לאורך עשורים. אך הסגנון חמור הסבר והמינימליסטי של ד׳אמברוז מייצר הזרה אשר חותרת תחת כל […]
״אם אתה לא מרגיש על הסט שקורה משהו, זאת בעיה״: אורית פוקס־רותם על "סינמה סבאיא"
בגיל 19 עבדתי במכולת ליד הבית כדי להרוויח קצת כסף כיס. מנהל המכולת, אבי, היה איש נחמד אך גם קשה ורציני, אבל הוא נפתח במיוחד ברגעים שבהם הוא סיפר לי על בתו אורית. אפשר להגיד שהסיפורים הראשונים ששמעתי על צילומים של סרט ישראלי היו כשסיפר לי בהתלהבות על האוכל שהוא סיפק לסט של סרט הגמר […]
"דיוויד בואי: Moonage Daydream" – ביקורת
לכאורה, אני קהל היעד של "דיוויד בואי: Moonage Daydream". כמו רבים אחרים, דיוויד בואי הוא אחד האמנים האהובים עליי והיתה לו השפעה מהותית על האהבה שלי למוסיקה. ואכן, סרטו החדש של ברט מורגן מזמין את הצופים למבט מחודש על מי שהיה אחד הכוכבים הכי גדולים שידע עולם המוזיקה, דמות מוזיקלית שמעמדה ההיסטורי מוכר לכל, והאיש […]
קצב של עיר: אורבניות יוצאת משליטה בסרטי הסימפוניה העירונית
אחד הז'אנרים המוקדמים בקולנוע שהתמקד במרחב היה ז'אנר סרטי הסימפוניה העירונית. סרטים אלו נוצרו בעיקר בשנות ה-20 של המאה הקודמת ובחנו את המרחב העירוני מזריחת החמה ועד לשקיעתה. הם תיארו את המרחב העירוני בכללותו, וכן התמקדו גם במאפיינים השונים המתקיימים ופועלים בתוכו – דרך תושביו, מקומות העבודה ואזורי הבילוי והמחייה השונים שלהם. במבט עכשווי, רוב […]
"עצבני ומהיר" חוזר לפרק חשוב בשוליים של המוזיקה הישראלית
בשלהי שנות ה-90, אמיר שור ועמיר "ג'נגו" רוסיאנו, שני מוזיקאים עצמאיים, הקימו את הלייבל העצמאי "פאסט מיוזיק" במטרה ליצור מוזיקה אלטרנטיבית עצמאית שאינה כפופה להחלטות המסחריות והכלכליות של חברות התקליטים הגדולות. שמו של הלייבל נבחר לא בגלל קצב המוזיקה עצמה, אלא בזכות המהירות והתדירות בה הופקו ופורסמו בו אלבומים. היה אפשר להקליט אלבום שלם בימים […]
"אוונטי פופולו" חוגג 35: ריאיון עם הצלם יואב קוש
"אוונטי פופולו", סרטו הראשון של רפי בוקאי, מציג סיפור סוריאליסטי על האודיסאה של חאלד ורסאן, שני חיילים מצרים תועים שמנסים למצוא את דרכם הביתה דרך מדבר סיני, ביומה האחרון של מלחמת ששת הימים. בדרך הם נתקלים בטיפוסים שונים, כמו חייל או"ם מת, רועה־צאן בדואי וצוות טלוויזיה בריטי, עד שלבסוף מוצאים את עצמם מתלווים לחוליית חיילים […]
יחי הבשר החדש! כשמשיכה מינית מתעוררת ב"קראש"
בני אדם מחפשים ריגושים – בין אם זה עבירה על החוק או רכיבה ברכבת הרים, יש משהו אינהרנטי במוח האנושי שמושך אותו לכדי רגעים ששוברים את השגרה הרגועה של חייו ושמים אותו בסיטואציה קיצונית (ועבור כל אחד הגבול הזה משתנה). אך יש קומץ אנשים שזקוקים לכמות אדרנלין גדולה יותר – שמוצאים ריגוש גדול יותר מאסונות, […]
חוזרים למטריקס: כל מה שצריך לדעת על הטרילוגיה ששינתה את הוליווד
בסוף השבוע הקרוב, כמעט שני עשורים לאחר שנחתמה טרילוגיית הסרטים המיתולוגית המקורית, סרט ההמשך "מטריקס: התחייה" מגיע לבתי הקולנוע. יש סיבות להתרגשות: הטריילר נראה מבטיח, ורוב הצוות המקורי האמון על הטרילוגיה המקורית חוזר – ביניהם לנה וושובסקי כתסריטאית ובמאית (הפעם בלי אחותה לילי), וכמובן השחקנים קיאנו ריבס וקארי אן־מוס, בתור הזוג האלמותי והבלתי נפרד ניאו […]
רובר ברסון יצר סרטים לקומץ מאמינים, אבל שינה את פני הקולנוע לנצח
תוך כדי כתיבת מאמרי למהדורה האחרונה של אוף סקרין, שעסק בהשפעות הקולנוען רובר ברסון על יוצרי קולנוע עכשוויים, הגעתי למסקנה המצערת אך הריאלית: במקרה הטוב, הטקסט יוכל לאכלס רק כמחצית מהיוצרים עליהם רציתי לכתוב. הפספוס הזה הכביד עליי, בעיקר כי אני חושב שרבים מהיוצרות והיוצרים שמצאו את עצמם מחוץ לטקסט המקורי לא זוכים להערכה ראויה […]
ראש בראש בראש: "הדו-קרב האחרון" הוא סרט אבירים לעידן ה־#MeToo – ביקורת סרט
"הדו קרב האחרון" מתרחש במאה ה־14 של צרפת. סיר ז'אן דה־קרוז' (מאט דיימון) צופה במשך שנים כיצד יריבו ז'אק לה־גריס (אדם דרייבר) מתקדם ועולה בהיררכיית המלוכה, בעיקר בזכות חיבתו של הרוזן פיליפ (בן אפלק), בעוד הוא נדחק לשוליים. היריבות הזאת מגיעה לשיאה לאחר שאשתו של דה־קרוז', מרגריט (ג'ודי קומר) מאשימה את לה־גריס באונס, פרשה שמובילה […]
