מהדורת נוסטלגיה. מתוך

נוסטלגיה

מהדורה מס' 7

בעריכת נועה דולברג

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כל אדם חווה נוסטלגיה לפעמים, ואולי אפילו יותר בתקופות של שינויים קיצוניים כמו אלה של ימינו (למשל, אנחנו ב״אוף סקרין״ מאוד מתגעגעים לזמנים שבהם יכולנו לצפות בסרטים באולמות הקולנוע מבלי לחשוש). נוסטלגיה היא תופעה נזילה, משתנה וסובייקטיבית. מדיום הקולנוע מסוגל להביע באופן מיוחד את החוויה החמקמקה והמורכבות הזו. הכותבים במהדורה ניסו לבחון כיצד מצד אחד הקולנוע מתרפק על העבר ומייפה אותו, ומצד שני מביט לאחור בכאב וכהתקפה על הנוסטלגיה. בתהליך הזה עלו שאלות רבות: כיצד יוצרים ממחישים את הרגש הנוסטלגי בצורה אסתטית? איך האסתטיקה הזו יכולה לשמש את היוצרים למטרות ביקורתיות? איזה מקום מבטאים סרטים לנוסטלגיה לקולנוע עצמו? לא פעם, הכתיבה המהדורה זו הביאה את הכותבים גם לכדי הסתכלות אישית על עצמם, על התחושות והזיכרונות שעוררו בהם הסרטים, ולא רק על תהליכי ההיזכרות של הדמויות. אנו מקווים שתהנו לחלוק איתנו את המחשבות על הגישות השונות והיחסים הנוסטלגיים שגילינו ביצירות מיוחדות, מגוונות ומעניינות במהדורה הזו.

תמונת המהדורה מתוך "פאני ואלכסנדר", בימוי: אינגמר ברגמן, 1982

מאמרים

נולדתי בירושלים ואני עדיין חי? נוסטלגיה טראומתית מהאינתיפאדה השנייה

בהגדרתו הבסיסית, המונח נוסטלגיה מתאר כמיהה לחזור לתקופה בעבר הנתפסת כטובה יותר מן ההווה הנחווה. הרגשות הנוסטלגיים, מתרפקים על זיכרונות התקופה ועל הדימויים המשויכים עמה ואף הופכים אותה לאידילית. אך האם נוסטלגיה

מיסטר לונלי הרמוני קורין סרט מייקל גקסון

חיקוי לחיים: "מיסטר לונלי" של הרמוני קורין

כשניגשתי לכתוב מאמר למהדורה המוקדשת לנוסטלגיה, הייתה לי מטרה אחת ברורה: לתקוף את הנוסטלגיה. להראות שלא מדובר רק ברגש חמוד ונחמד, אלא גם בפיצוי ובסוג של תרפיה. לא עבר הרבה זמן עד

לילה של יום ארוך The Long Day Closes

קולות רחוקים: זיכרון אישי בקולנוע של טרנס דיוויס

האם צפייה בסרטים יכולה להפוך לזיכרון אישי שלנו? ואיך אפשר לבטא זכרונות אלו חזרה באמצעות הקולנוע עצמו? הבמאי הבריטי טרנס דיוויס מבקש להעביר את הצופים בסרטיו חוויה ייחודית לקולנוע – לחוות ביחד

על הצימאון: מחשבות על "עץ האגס הפראי"

הבמאי הטורקי נורי בילגה ג'יילאן נודע בסגנונו המובחן, המרהיב והאיטי. סרטו השמיני באורך מלא, עץ האגס הפראי, מגולל את סיפור חזרתו של סינאן, צעיר שסיים זה עתה לימודי הוראה, מאיסטנבול אל עיירת