
שלושה ימים ואבא
על דמותו של אלי ומערכות יחסים מנוכרות בסרט "שלושה ימים וילד".
במחשבה על אבהות בקולנוע עניינה אותי האפשרות של נקודת מבטנו הצעירה, על הסרטים העוסקים באבהות – בהתמודדות עם האבהות, בכשלונות, בחוק אב, בתורשה, בשחרור מהישן או בהתקעות בו. בדרך בה בחרו יוצרים ויוצרות לדבר על אבהות, לייצג ולדמות אבהות על מסך הקולנוע; באופן בו אנחנו בחרנו לכתוב על זה – אם מתוך מבט אוטוביוגרפי על הסרטים של היוצר, אם בהקבלה המתוחה בין בריאת היקום לבריאת האדם ותפקיד האב בהם, בניתוח האבהות האלטרנטיבית מתוך הכישלון, או בסקירת האבות המחפשים אחר הבנים והבנות שלהם, בהעדר דמות אמהית. אולי יותר מכל, עניין אותי הפער בין הייצוגים של אבהות בעבר לבין היום והמתח בין איך שאנחנו כצופים קיבלנו אותם בזמנו ואיך אנו קוראים את הטקסט הקולנועי כיום.
רונלד רייגן הוא אבא לקוף מוכשר ב-Bedtime for Bonzo, וסרט ההמשך Bonzo Goes to College.
"נעדר", "הארדקור" והפער בין אבהות לחוק בסרטים בהם האב יוצא לחפש את בנו