שימו לב לסרטים האלה בפסטיבל הסטודנטים והסטודנטיות

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים הוא אולי המבשר הראשון של הקיץ, חג הביכורים הקולנועיים – שניה לפני שכבר נהיה לוהט. סרטי הסטודנטים שיוצגו במסגרות השונות, ועל חלקם אמליץ כאן, נוצרו על ידי "דור העתיד של הקולנוע", אך קודם לכך – על ידי חברים לספסל הלימודים, שותפים לעשיית הסרטים ואף כמה כותבות באתר זה ממש – […]

הפילם־נואר התל־אביבי האבוד שהטכנולוגיה הקימה לתחייה

הנה סיפור לא שגרתי על פנינה קולנועית ישראלית ותל אביבית שקצת נשכחה, ועכשיו עושה קאמבק מפתיע: בשנת 1997, הסטודנט איתי לב סיים לערוך את סרט הגמר שלו באוניברסיטת תל אביב, פילם־נואר קטן שמתרחש בין רחובותיה הצפופים של העיר. "חמש דקות בהליכה" מתמקד במקטע שמשתרע בין הלונדון מיניסטור לכיכר רבין ובמרכזו חניון עם רכב שבתא מטענו […]

"רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית" – ביקורת

הסכנה ביצירת המשך ללהיט המפתיע מ-2018 "רצח כתוב היטב" (Knives Out), עלולה להיות גדולה בהרבה מהמלכודת שבה הציב הבמאי ריאן ג'ונסון את תשעת גיבורי סרטו החדש, שנתקעים יחד על אי בודד כדי לשחק "בלשים" בתעלומת מוות פיקטיבית אך מגלים שאחד מהם הוא רוצח אמיתי. בנוף ההוליוודי הנוכחי, כמעט כל סרט נולד בחטא אל תוך הזיכיון […]

אמא אידה: 5 סרטים אהובים של חלוצת הפילם־נואר, אידה לופינו

לא יהיה מופרך לטעון שהפילם־נואר הוא הז'אנר המשמעותי והמשפיע בהוליווד. כולנו מכירים בעל־פה את הבלשים הממורמרים, נרדפי החוק, הפאם־פטאליות, משחקי הצללים והזוויות העקומות. הבמאים שהפכו לשם נרדף של הפילם־נואר – ביניהם אורסון וולס, פריץ לאנג, ג'ון יוסטון, בילי ווילדר וניקולס ריי – זכו לא רק באהבת הקהל אלא גם במעמד קנוני בספר ההיסטוריה של הקולנוע. […]

למרות הכל, "מטריקס: התחייה" הוא מכתב אהבה מרגש

בעידן שבו הקולנוע האמריקאי מנצל את רגש הנוסטלגיה עד לשד עצמותיו במקום להציע סיפורים חדשים ומעניינים, האחיות וושובסקי, יוצרות סרטי המטריקס, עמדו שוב ושוב על סירובן ליצור עוד פרק בסדרה. יותר מכך, ככל שהיקומים הקולנועיים, הריבוטים והרימייקים השתלטו על הוליווד, היה נראה כי שאט הנפש של הבמאיות מהמחשבה על סיבוב נוסף רק גברה. עד שמשהו […]

מי הגיבור האמיתי של "שאנג צ'י ואגדת עשר הטבעות"? – ביקורת סרט

שאנג צ'י

"שאנג צ'י ואגדת עשר הטבעות", שיוצא השבוע למסכי הקולנוע מסקרן משתי סיבות. ראשית, אחרי "האלמנה השחורה", הוא החזרה המשמעותית הראשונה של סדרת "היקום הקולנועי של מארוול" מהנוקאאוט שהביאה הקורונה לתעשייה ולתרבות הצפייה בקולנוע בכלל. שנית, הוא הסרט הראשון בסדרה (ובכלל בז'אנר גיבורי העל העכשווי) שבמרכזו גיבור אסייתי־אמריקאי, כחלק מטרנד נחוץ של גיוון אתני, מגדרי ותרבותי, […]

המבטים הצבועים של אלפרד היצ'קוק

לאחרונה התחלתי לצפות בכל הסרטים של אלפרד היצ'קוק, מהאחרון לראשון. המבט הכרונולוגי ההפוך הזמין אותי לבחון מחדש את סגנונו של אחד הבמאים המוערכים בתולדות הקולנוע. רבים לא יודעים שסרטים מוכרים ואהובים כמו "ורטיגו" (1958) "פסיכו" (1960), "הציפורים" (1963) ו"פרנזי" (1972), הגיעו בשלב יחסית מאוחר בקריירה בת כמעט 60 סרטים (!), שנפרשה על פני כשישה עשורים. נדמה […]

דיוקן של דיוקן: הבנייה של זהות, אמת ואוטריזם ב"דיוקנו של ג'ייסון"

דיוקנו של ג'ייסון, סרטה התיעודי-ניסיוני של הבמאית שירלי קלארק משנת 1967, הוא מבחן-בד (אודישן) בכמה מובנים ומישורים שונים. מבחן הבד הוא חלק משמעותי מתהליך היצירה בתעשיית הקולנוע ואף נהפך לסוג של מיתוס בפני עצמו. דרכו, קלארק בוחנת את אמינות הדימוי הקולנועי ברמתו הבסיסית והמופשטת ביותר ומכוננת את מעמדם של יוצר הסרט ומבטו כמעניקי המשמעות הראשונית […]