בדרך לולהאלה, "מלך הצפון" לוקח את האפוס הקולנועי למחוזות חדשים

במהלך המחצית השנייה של העשור החולף, אחד הזרמים המרכזיים שעלו בקולנוע האמריקאי העצמאי היה תת-הז'אנר "אימה עילית" (Elevated Horror), שזוהה בעיקר עם אולפני ההפקה A24. מדובר בגל סרטי אימה עם יומרות אמנותיות ונטייה לזנוח ייצוגים של אלימות עודפת לטובת כינון "אווירה" מעוררת בעתה. למרות שמדובר בקבוצת יוצרים עם סגנון מובחן ומובהק, ההגדרה של הגל הזה […]

מתקפה על חוש הראייה: איך האפטר־אימג' מעצב את הצפייה בקולנוע?

אחת ההנחות השגויות בהיסטוריה של הקולנוע קשורה ביכולת שלנו לתפוס תנועה, דרך מושג הקרוי "אפטר־אימג'" (Afterimage). במקור, המושג הזה בכלל לקוח משדה המחקר של פסיכו-פיזיקה, שדה שחוקר כיצד החושים שלנו עובדים ומעבירים מידע אל תוך המוח, ובוחן את הקשר בין העולם שבחוץ לבין התפיסה שלנו. אז מה הקשר בין אפטר אימג' לקולנוע? והאם יש לו […]

בין משחק לסרט: "הסוד של רטרופוליס" בפסטיבל הסטודנטים (ובדרך לקאן)

עם השנים, אני תוהה אילו חוויות אבדו משגרת יומי – ואילו עדיין נוכחות בה, כמה צריך לאחוז בכוח בעבר וכמה אני יכול להתפשר על העתיד. הרבה פעמים אני נרתע ממחשבות אלה, ואולי לכן תמיד נטיתי לצלול לעולם של תחושות נוסטלגיות. אחת מן התחושות הללו היא כלפי הקולנוע, כשגם אם הוא עדיין פה, מרגיש לי שהוא […]

היזהרו מהאור! ניתוח ופרשנות של "המגדלור"

כשהלכתי לצפות בהמגדלור (2019) ציפיתי לראות סרט טוב, במיוחד לאור הרושם שהותיר בי סרט הבכורה של אותו הבמאי – המכשפה (2015). כהתפתחות סגנונית של היוצר רוברט ארגס, המגדלור באמת הפתיע אותי ביצירתיות שלו  ובכמות המידע שהוא מציע: גם ישן וגם חדש. שכן כדי להבין את הסרט צריך להבין שבבסיסו עומדת התמה המובילה את אגרס – החלק […]