ערגה יערי_על הסט

"השינוי הוא ברמה האמנותית, הרגשית והאנושית" – ריאיון עם מתאמת האינטימיות ערגה יערי

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

לאחר מספר ראיונות עם אנשי מקצוע מתחומים שונים של העשייה הקולנועית בארץ, לכבוד מהדורה זו, שעוסקת במגע בסרטים, החלטנו לתת הפעם את הבמה לתפקיד חדש יחסית בקולנוע הישראלי: מתאמת אינטימיות. בראיון קצר שערכתי עם ערגה יערי – הראשונה שעובדת במקצוע החדש הזה  בהפקות קולנוע וטלוויזיה בארץ – היא מספרת על ההכשרה והדרך שעברה, וגם על החזון שלה לתחום הזה בהמשך הדרך.

כמתאמת האינטימיות, ערגה מלווה את העבודה על סצנות אינטימיות במטרה ליצור סביבה בטוחה לכל המעורבים בתהליך ההפקה. היא מלווה הן את השחקנים והשחקניות והן את היוצרים והיוצרות כבר משלב מוקדם של היצירה, לפעמים עוד משלב הליהוק. תפקידה, בהגדרה המצומצמת, הוא לדאוג לרווחתם הפיזית והרגשית של השחקניות והשחקנים ולתווך בינן לבין הבמאי או הבמאית וההפקה תוך תמיכה במימוש החזון האמנותי. על מנת לצלול לעומקו ומורכבותו של התפקיד הזה – שוחחתי עם ערגה על סוגיות הקשורות בעבודה המעניינת והחשובה שלה.

אשמח אם נתחיל בכך שתספרי על הרקע שלך – בתעשיית הקולנוע בכלל, ובתפקיד של מתאמת אינטימיות בפרט.

התחלתי לעבוד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה (לצד עבודה באופרה הישראלית) לפני כמה עשורים. עבדתי בתור מעצבת סטים, תפאורה, אחראית על פרופס ועוד. בהמשך, ביימתי והפקתי סרטים ניסיוניים ועבודות וידאו שעסקו בעיקר בנושאים של מיניות ומגדר. הצגתי בגלריות, מוזיאונים ופסטיבלים בארץ ובחו״ל. במהלך העשייה הזו, כיוצרת, יצא לי לעבוד לא מעט עם שחקנים מקצועיים וגם עם נון-אקטורס (כאלו שאינם שחקנים מקצועיים – ג.ר.) על סצנות ארוטיות רגישות. שם נפגשתי לראשונה עם המורכבות שיש בתהליך היצירה של סצנות כאלו, ועם המורכבות הרגשית שטמונה בתהליך הזה עבורי ועבור המשתתפים.
לפני כמה שנים למדתי תחום טיפולי/אימוני שנקרא ״תקשורת מקרבת״, שעוזר לאנשים לדבר על הצרכים והרגשות שלהם. זה כלי מאוד מוכר ואפקטיבי בניהול מערכות יחסים ובגישור. טיפלתי בעשרות אנשים בשיטה הזאת. בשנת 2019 קראתי ב״הארץ״ כתבה על תחום חדש שנולד בהוליווד אשר נקרא ״תיאום אינטימיות״. באותו הרגע ידעתי שהתחום הזה נועד עבורי ממש, ומאגד את כל הדברים שבהם התעסקתי בערוצים נפרדים בחיים שלי עד אז. חיפשתי איך לקבל הכשרה בתחום, ובסוף הוסמכתי בארגון שנקרא IPA  – Intimacy Professionals Association ולאחר מכן הקמתי בארץ את IPA Israel.
רציתי להביא את הבשורה הזו לארץ, ובהתחלה זה היה לא פשוט: התחלתי לשלוח מיילים והודעות לגורמים שונים בתעשייה שלנו וליזום פגישות היכרות. ככה התחילו שיתופי הפעולה הראשונים שלי עם הקרנות והאיגודים השונים, שהובילו לחשיפה ולקידום הדרגתי של התחום בארץ. במקביל, התחלתי להעביר סדנאות בבתי ספר לקולנוע ולמשחק וללוות הרבה הפקות של סטודנטים – וזה אחד הדברים הכי מתגמלים בעיניי: להביא את התחום הזה אל היוצרות והיוצרים של העתיד.

צילום: שרון שטרן

בהקשר הזה, בכל פעם אני חווה מחדש כמה זה טבעי לסטודנטים וסטודנטיות וכמה זה הגיוני מבחינתם לעבוד עם מתאמת אינטימיות, וזה מרגש אותי. באחת הסדנאות הראשונות שלי אמר לי אחד הסטודנטים משפט יפה: ״אני לא מבין את זה, אם אנחנו לומדים בטיחות בחשמל בשנה א׳, אז איך זה שלא לומדים בשנה א׳ לעבוד על סצנות אינטימיות? זה לא פחות מסוכן״.

כיום אני עובדת בהפקות בסדרי גודל שונים ובמקביל ממשיכה לקדם את התחום בארץ, מקיימת שיתופי פעולה עם גופים מרכזיים בתעשייה המקומית, מרצה ומעבירה סדנאות בבתי ספר לקולנוע וטלוויזיה ובארגונים שונים. אני גם שייכת גם לגילדה אירופאית של מתאמות אינטימיות הפועלת לקידום התחום בעולם.

אם נחזור לרגע אחד אחורה – מהי הגדרת התפקיד הרשמית למעשה? מה המקום שלך על הסט בזמן הצילומים, וגם לפניהם, בשלב קדם ההפקה?

תפקידה של מתאמת אינטימיות הוא ליווי של שחקנים ושחקניות במהלך העבודה על סצנות אינטימיות, הכוללות עירום וסימולציה של מיניות, לאורך כל שלבי ההפקה – תוך כדי חתירה למימוש החזון האמנותי של הבמאי.ת. מטרת התפקיד היא להטמיע תהליכי עבודה מובנים על סצנות אינטימיות, לתווך בין הבמאי.ת וההפקה לשחקנים.יות ולבסס ערוצי תקשורת פתוחים ושקופים בין כל הנוגעים בדבר.
בתחום שלנו יש, באופן טבעי, היררכיה – אחרת ההפקה לא יכולה להתנהל כמו שצריך. לכן, תמיד יש מישהו על הסט שהוא מקור הכוח, שהוא המוביל. ההיררכיה הזו, ורצון השחקן.ית להיות מקצועי ולגרום לבמאי.ת להיות מרוצה, מן הסתם, יכולים ליצור מצבים של חציית גבולות, גם אם הבמאי.ת או המפיק.ה הם אנשים מאוד עדינים, מקצועיים ורגישים. יש להם עוד מיליון דברים לדאוג להם והם לא תמיד פנויים להתייחס לכל המורכבויות שיכולות לעלות בסיטואציה הנפיצה הזו. התפקיד שלי כמתאמת אינטימיות הוא לאזן את יחסי הכוח המובנים בסיטואציה וליצור תקשורת פתוחה וגלויה. המטרה היא לבסס תרבות של הסכמה ולוודא שהיא אמיתית.

בשלב הראשון אני נפגשת עם הבמאי.ת, עוברת על התסריט ומנסה להבין, בעזרתם, מהו החזון האמנותי – מה בעצם הולך לקרות בכל סצנה. המטרה שלי היא להבין לעומק ולפרטי פרטים את הסיפור שהיוצר רוצה לספר – ומשם לגשת לשיחה אישית עם השחקנים.ות.

לפעמים היוצרים יכולים לחשוש שאני אכנס למערכת היחסים שלהם עם השחקנים ואשבש אותה –אולי אני אהיה כמו שוטרת על הסט, אולי אני אכבה את המיניות שבסצנה וכו׳. אבל הניסיון בשטח מראה שבסופו של דבר, כשמתאמת אינטימיות מלווה את ההפקה, זה רק תורם למימוש החזון האמנותי באופן האותנטי והמקצועי ביותר. זה אולי נשמע מפתיע, אבל דווקא הנוכחות של מתאמת אינטימיות בחזרות ועל הסט מאפשרת לעשות דברים יותר מורכבים ורגישים, בגלל שהשחקנים מרגישים יותר בטוחים והם בהסכמה מלאה למה שקורה. מתאמת האינטימיות מביאה איתה לסט גם שלל של טכניקות המאפשרות ליצור אמינות – ולייצר מצב שמה שנראה שקורה בסצנה באמת מרגיש אותנטי.

כמובן שיש יחסי כוח והיררכיה גם בין המתאמת והשחקנים, אבל יש דרכים לדבר איתם על הרגשות ועל ההסכמה בצורה שמזמינה אותם לבדוק עם עצמם מה מתאים להם ומה לא. כחלק מההכשרה שלי, למדתי לזהות סימנים שהם לא בהכרח מילוליים, כי לפעמים שחקן או שחקנית יכולים להגיד ״כן״, אבל בעצם להתכוון ל- ״ממש לא״. צריך לזכור שלפעמים יש גבול מאוד דק אצל שחקן, ואצל כל אמן למעשה, בין רצון לבצע פעולה שמובילה בסוף לצמיחה והתרחבות, לבין מצב שבו הרצון הזה מוביל לחציית הגבולות של אותו אדם. התפקיד שלי הוא לוודא שהשחקנים.ות יודעים מה בדיוק נדרש מהם לבצע במסגרת התפקיד ולראות שזה בסדר מצידם. אם יש איזה קושי ספציפי אני חוזרת להפקה עם זה ואנחנו מוצאים פתרון. יש טווח רחב של פתרונות. לא תמיד פשוט לשחקנים.יות לבטא קושי, אם קיים, ובטח לא בסיטואציה בה החשיפה פוגשת מרחב מקצועי. אם מישהו מרגיש שחצה גבול של עצמו מבלי לחזות זאת מראש – גם צריך להיות שם כדי לבדוק איך מתמודדים עם זה ואיך מכילים את זה. כחלק מההכשרה שלי אני מוסמכת בעזרה ראשונה רגשית.

חזרה_יולי שילוח

בחזרות, אני עושה מודלינג של שימוש בשפה נייטרלית כדי להפחית את המתח והטעינות סביב הסצנות. המטרה בחזרות היא יצירת רצף משחקי בתוך הסצנות האינטימיות ושכולם יגיעו לסט כשהם יודעים מראש מה הם עושים בדיוק.

אל הפרקטיקה של התפקיד עצמו אני מביאה תהליכי עבודה מובנים וברורים: כבר מהחזרות על הסצנות האינטימיות אנחנו משתמשים בכל מיני שיטות וטכניקות של כוראוגרפיה, ולעיתים גם פתרונות שקשורים באביזרים שונים, חוצצים וכיסויים יעודיים ופרוטזות, כאמור.

הייתי לא מזמן בהפקה של סרט שבו היה נורא חשוב לבמאית שהגבר יינשך את הפטמה של האישה במהלך סימולציה של מיניות. זה היה קשור איכשהו לסיפור והיה לה נורא חשוב שזה יקרה באמת כדי שזה יראה אותנטי. בחזרות השחקנית אמרה שהיא פחות מעוניינת בזה והיתה מהוססת לגבי זה. הצעתי שנשתמש בפרוטזה של פטמה, שהזמנתי במיוחד. זו דוגמא שבה בעזרת אביזר הצלחנו לפתור את הסוגיה הזו, מבלי לפגוע בחזון של הבמאית או לחצות את הגבולות של השחקנית. בלי נוכחות של מתאמת אינטימיות על הסט, יתכן מאוד שהשחקנית היתה בסופו של דבר עושה את זה ומרגישה עם זה לא נוח.
דרך אגב, היה סיפור עם הפרוטזה הזו: היא הגיעה במשלוח לדירה הלא נכונה בשכונה שלי, והייתי צריכה לדפוק על דלתות של דירות באזור ולשאול מי קיבלה בטעות פטמה מלאכותית.

כיוצרים, איך אנחנו יודעים שבסרטים שלנו יש צורך במתאמת אינטימיות? הרי לא כל סיטואציה היא רגישה ומצריכה את זה, נכון?

אין הגדרה אחת גורפת למה היא סצנה אינטימית. כל חברת הפקה יכולה להחליט מה מבחינתה נחשב לסצנה אינטימית. זה גם עניין סובייקטיבי וגם עניין תרבותי. גם במקרים כמו סצנות של לידה או רחיצה של אדם מבוגר, למשל, אשר אינם כוללים בהכרח עירום יכולה להיווצר סיטואציה אינטימית מאוד. כמובן שגם סיטואציות כאלו ואחרות בין קטינים יכולות פוטנציאלית להיות מאוד רגישות, וצריך לתת עליהן את הדעת ברגישות רבה. בגדול, ההגדרה הרווחת היא כזו: סצנה שיש בה מגע פיסי אינטימי ו/או סימולציה של סקס (של האדם עם עצמו ו/או עם האחר) ו/או הכוללת עירום – היא סצנה אינטימית. מגע פיסי אינטימי כולל גם סצנות שיש בהן נשיקות, ויש כאלו שמחשיבים גם מישוש מעל בגדים, התחככויות, מזמוזים וביטויים של אנרגיה ארוטית כאינטימיות.

אם מבקשים משחקנים לבצע אקטים מיניים אמיתיים, או אם יש חיכוך ישיר בין אברי המין או חיכוך ישיר של אדם עם איבר מינו, זה כבר נחשב ״פורנוגרפיה״ ואז צריך אישור מיוחד לזה (כך לפחות בארה״ב).
אני שייכת היום לגילדה של אנשים מכל העולם שעוסקים במקצועות האינטימיות בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון. אנחנו חולקים ניסוחים של קווים מנחים ומודלים שבעצם מאפיינים, ממפים ומדרגים את הסוגים השונים של הסצנות לפי ״רמת סיכון״. סצנה הכוללת סימולציה של מיניות או אלימות מינית, למשל, נחשבת לסצנה ברמת סיכון גבוהה, שבה אנחנו ממליצים מאוד לשכור מתאמת אינטימיות. ברף התחתון של הסיכון נמצאת למשל נשיקה בין שני אנשים מבוגרים, לבושים לגמרי, שיש להם כבר הרבה ניסיון בנשיקות על סטים. כך אפשר לדרג את רמת הסיכון בכל מיני סוגים של סצנות אינטימיות. בימים אלה אני עובדת על הגרסה העברית לקווים המנחים לעבודה מיטבית על סצנות אינטימיות ולעבודה עם מתאמת אינטימיות – בדומה לאלו הקיימים במדינות אחרות.

צילום תמונה זו ותמונת שער: ג'וליה פרס

אז בעצם התפקיד של מתאמת אינטימיות התחיל בהוליווד, ובארה״ב הוא נהיה פופולרי מאוד לאחרונה, נכון? ומה המצב בישראל, כשיש באמת הרבה פחות תקציבים ויכולת לשלם לאנשי צוות נוספים?

המצב בארה״ב מקדים אותנו בכמה שנים, כן. איגוד השחקנים בארה״ב הוא גוף מאוד חזק והאיגוד דורש ליווי של מתאמת אינטימיות לכל שחקן או שחקנית המשתייכים אליו ומשתתפים בסצנות אינטימיות. זה עניין בסיסי וברור מאוד שם כיום. בהפקות של HBO יש היום חובה להעסיק מתאמת אינטימיות, וגם בהפקות של נטפליקס זה כבר מה שקורה בפועל.

לא כל הפקה בישראל ממהרת להעסיק עוד אנשי צוות, מסיבות תקציביות. כל שינוי תודעתי לוקח זמן. חשוב לי להגביר את המודעות לגבי התרומה של המקצוע לכל הצדדים המעורבים ואת הרווח הנובע מההוצאה. השינוי, בעיניי, יבוא גם מלמטה, לא רק מלמעלה. ככל שאני עובדת ביותר הפקות, המודעות לתפקיד מתפשטת ואנשים מספרים על זה אחד לשני. הרבה במאים.יות ומפיקים.ות אומרים לי ״אנחנו לא מבינים איך עשו את זה לפני שהיו מתאמות אינטימיות״. יותר ויותר אנשים מבינים שהעבודה עם מתאמת אינטימיות לא רק שאינה מגבילה את התהליך ואת התוצאה אלא היא משכללת אותה ומצמצמת הפתעות של הרגע האחרון. התרומה היא ברמה האמנותית, הרגשית והאנושית וגם ברמה ההפקתית-כלכלית. בהדרגה, אני מקווה שהמסר יחלחל ושהפקות יקצו מראש תקציב לתפקיד הזה, בדיוק כמו שמתקצבים מראש מקצועות אחרים על הסט.

כשמפיק מקצה תקציב לעבודה של מתאמת אינטימיות, זה כמו תקציב לכוריאוגרף של קרבות, ועבודה עם פעלולנים – אפקטים מיוחדים. גם סצנות אינטימיות דורשות אחריות מקצועית וביטוחית. זו תעודת ביטוח שנותנת להפקה שקט. כשאנחנו מגיעים לסט אין הפתעות או סירבולים מיותרים והכל מתוקתק סביב הסצנות האינטימיות.

אז אם סטודנט או סטודנטית צעירה לקולנוע רוצה להפוך למתאמת אינטימיות, מה לדעתך חשוב ונחוץ לתפקיד?

קודם כל חשוב להדגיש שהתפקיד יכול להיות מבוצע על ידי גבר או אישה – המגדר לא משנה כאן. מה שחשוב זה שתהיה הכשרה והסמכה מלאה, וגם רגישות, יכולת הקשבה, תיווך וגישור בין הגורמים השונים במצבים מורכבים ובמצבים של לחץ ומתח. לומדים לזהות גם סימנים לא מילוליים וצרכים שקיימים מתחת לפני השטח, ולדעת מה לעשות אם מישהו חווה טריגר של חוויה טראומטית מהעבר, למשל. חלק גדול מהתפקיד כולל שיחה פתוחה, כנה ונייטרלית על מיניות – ולא כל אחד מרגיש בנוח לדבר על הנושא ולהתנהל בעולמות האלה. חשוב שאנשים המגיעים לתחום יחזיקו בדעות פתוחות ומעודכנות בנושאים של מגדר ומיניות ולא יביאו עמם דעות קדומות בנושא (לא אל מול הרגשות של השחקנים, ולא אל מול החזון האמנותי של היוצרים). חלק ניכר מתכנית הלימודים עוסק גם בנושאים האלו.

לא פחות חשובה גם ההבנה של השפה האמנותית (לבוא עם רקע כלשהו בתחום הקולנוע או התיאטרון). מתאמת אינטימיות חייבת להבין גם את המימד האמנותי – סוגי שוטים השונים, זוויות צילום וההבנה של מה נראה טוב ואמין קולנועית ומה לא; וגם בתחום ההפקתי, חשוב שאותו אדם יבוא עם ניסיון כלשהו בעבודה על סטים כדי להבין איך הדברים מתנהלים. ניסיון כזה מחדד את ההבנה של מימד הזמן אל מול התקציבים המעורבים בתהליך. בהכשרה לומדים גם להכיר לעומק ולהבין את הסעיפים הרלוונטיים בהסכמים המשפטיים הנחתמים בין ההפקה לשחקנים.יות (״רליסים״) – כדי לעזור להפקה לנסח אותם באופן מדויק.

לי באופן אישי מאוד חשוב שהראשונים שיעבדו בתחום הזה בארץ יעשו את העבודה בצורה מקצועית וטובה, ושמפיקים ומפיקות ישכרו מתאמות אינטימיות שעברו הסמכה מלאה. זאת כדי שהמקצוע החדש הזה ירכוש את האמון המגיע לו ושהפקות יחוו את התרומה המשמעותית שהתפקיד מביא עמו לכל הצדדים המעורבים. לשכור מתאמת אינטימיות שלא עברה הסמכה מקצועית מלאה יכול ליצור יותר נזק מתועלת, גם לשחקנים.יות ואנשי צוות הלוקחים חלק בפרויקט וגם לתחום הזה באופן כללי.

בהמשך ארצה לפתוח בארץ הכשרות למתאמי.ות אינטימיות במסגרת ארגון IPA Israel, על מנת להנגיש את האפשרות לעסוק במקצוע בארץ. אני מסתכלת קדימה באופטימיות רבה ובאמונה שלמה שלא ירחק היום והמקצוע הזה יהיה חלק אינטגרלי מהפקות קולנוע, טלוויזיה ובמה.

שתפו את המאמר

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email