בין חמלה לאלימות: מוסר ומגדר ב"עיר יפה" של אסגאר פרהאדי
התרבות האיראנית המודרנית היא, במידה רבה, נעלם עבורנו. והנה, הקולנוע האיראני פותח לנו צוהר לעולם נסתר זה ובה בעת מלמד אותנו כי מאחורי המסך חבויות דילמות אנושיות מורכבות ונוגעות אל הלב. במאמר זה אבקש להתמקד בסרטו השני של הבמאי האיראני הגדול אסגאר פרהאדי "עיר יפה" (2004). אסגאר פרהאדי (נולד ב־1972) נחשב לאחד הקולות הבולטים והמשפיעים […]
"האודיסאה" של נולאן: אפוס מרהיב עם הברקה אחת גדולה
לא ניתן לערער על היכולות הקולנועיות של כריסטופר נולאן. הסרטים שלו, בזה אחר זה, תפחו לכדי תופעות תרבותיות שעיצבו את הנוף הקולנועי ב-20 השנים האחרונות. מחד, היכולת שלו להציג דימויים גדולים מהחיים ולעצב סיפורים בצורה מתוחכמת, כמו חידה, הפכה אותו למקור השראה לגל של קולנוענים שפועלים כיום. מנגד, היצירות שלו תמיד היו מוגבלות בכתיבה הדרמטית, […]
"Backrooms" לא מצליח לתרגם את ההברקה מהאינטרנט למסך הקולנוע
"Backrooms" החל כתופעת רשת שהתגלגלה מתמונה בודדת ברשת, לסדרת יוטיוב שזכתה למעמד קאלט – וכעת הופכת לסרט אימה מעורר סקרנות מבית ההפקות A24 הטרנדי. קיין פרסונס, יצר את הסדרה בגיל 16 בלבד – ומלאכת בימוי הסרט הוטלה בידיו כשנתיים לאחר מכן. את התמונה המקורית שנתנה לו את ההשראה, הוא מצא כאמור, בשיטוטים בפורומים ברשת. זה […]
בין צליל לתמונה, "אנטומיה של נפילה" מביע את מה שלא ניתן לתאר במילים
את הצפייה הראשונה שלי ב"אנטומיה של נפילה" (2023) ליוותה השתאות עמוקה – כזו שלא חשתי מסרט זמן רב. מול הסרט נאלמתי, ויתרתי על כל ניסיון לפרק את התחבולה שעומדת מאחוריו. הסרט, שזכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן, מגלם בדיוק את המתח שהוא מעורר: בין הרצון לנתח יצירה, לפרק אותה, לפענח אותה – לבין הסירוב שלה לעבור […]
כוכב עליון: ״מרטי סופרים״ מציג את הייסורים שבעשיית קולנוע בלתי מתפשר
התקציר הרשמי של ״מרטי סופרים״ מספר: ״מרטי מאוזר, צעיר עם חלום שאף אחד לא מכבד, עובר שבעה מדורי גיהנום בדרך להשיג את הגדולה״. ואכן, עלילת הסרט מציגה את איש השעה טימותי שלאמה בתפקיד מרטי, שחקן טניס שולחן אמריקאי שרוצה להיות הגדול מכולם ולהוכיח את עצמו באליפות העולם, אבל הוא חסר פרוטה וצריך לשקר את דרכו […]
השמיים שבתוכה: ״אתי״ של חגי לוי הוא יצירה משחררת, מרוממת רוח ומהחשובות של השנה
אתי הילסום הייתה אישה צעירה שחיה באמסטרדם בשנות ה־40, סטודנטית מבריקה, יהודייה-רוסייה, שנרצחה באושוויץ רגע לפני יום הולדתה ה־30. יומניה שנכתבו בין השנים 1941–1943 (שנת הירצחה) פורסמו לראשונה בשנות ה־80 בהולנד ומוכרים בישראל תחת השם ״השמיים בתוכי״. שמעתי עליהם לראשונה מחברה שתיארה את אתי כ״אנה פרנק שעושה סקס והולכת לטיפול פסיכולוגי״. מאז, במשך שנתיים, קראתי […]
האם גם כאן ייצרו סרטים כמו ״ילדות גרמנית״?
"ילדות גרמנית", סרטו החדש של פאטי אקין, עוקב אחרי התבגרותו של נאנינג בן ה-12 בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, באי הגרמני הנידח אמרום. נאניג שוהה עם אחיו, דודתו ואמו הנאצית – כלומר בלי אביו, שנמצא בחזית. בסצנה יפה ואכזרית בתחילת הסרט, נאנינג מנסה לשאוב תקווה מכך שאומרים שתכף המלחמה נגמרת – אך אמא שלו כועסת […]
״קרב רודף קרב״: מאסטר הקולנוע מתנסה באקשן, והתוצאה מסחררת
״קרב רודף קרב״, סרטו החדש של פול תומאס אנדרסון, הוא אפוס אקשן קומי בקנה מידה ותקציב גדולים מסרטיו הקודמים. במקרה וזה עלול לעורר חשש שהאחריות ההוליוודית החדשה הזו על כתפיו תעלה על חשבון ייחודו האישי, לאחר צפייה בסרט קשה לומר שזהו המקרה. גם אם ישנם מספר מאפיינים שעשויים להעניק לו יותר מסחריות, אנדרסון ניגש אליהם […]
עירום בטעם רע? ההצלחה של "אנורה" מעידה שנתקענו מאחור
כשהגוף הנשי מוצג בקולנוע, השאלה היא לא רק מה נראה על המסך – אלא באיזו "עטיפה" סגנונית הוא מוגש. הזוכה הגדול בטקס האוסקר האחרון, בפרס "הסרט הטוב ביותר", היה "אנורה" בבימויו של שון בייקר. בנוסף, הסרט גרף את פרסי הבימוי, העריכה, התסריט המקורי, ואת פרס השחקנית הראשית, שהוענק למייקי מדיסון, שזו המועמדות הראשונה שלה לאוסקר, בגיל 25. […]
האיגואנה של פנהי: ברוכים הבאים לקולנוע של הממשי
בלילה השני של המלחמה עם איראן ירד מהשמיים גשם זרחני של טילים. בחדשות אמרו שכל טיל נושא כחצי טון חומר נפץ לפחות. הוא ממריא כל הדרך מאיראן, חוצה את האטמוספירה אל החלל החיצון ומשם צונח ישירות על תל אביב. מבעד למסכים הקטנים החלו להגיע בזה אחר זה סרטונים של גחליליות מטורללות שמשספות באלימות את השמים […]
פסטיבל ירושלים 2025: מה אסור לפספס, ועל מה אפשר לוותר?
פסטיבל הקולנוע ירושלים נפתח אמש בטקס המסורתי בבריכת הסולטן, בו הוענקו פרסים לאורחי הכבוד גל גדות ולורנס בנדר, ובסיומו הוקרן הסרט "ערך סנטימנטלי" של יואכים טרייר – שמוקרן פה לאחר שזכה בפרס השני בפסטיבל קאן השנה. במשך השבוע הקרוב, יוקרנו בפסטיבל יותר מ־100 סרטים מהארץ ומהעולם– בהם "הסוכן החשאי", "אבודים בבולטימור" ו"הדברים שאתה הורג". זאת, […]
"ת'אנדרבולטס*" הוא הסרט הכי טוב של מארוול מזה שנים, אבל נותר בגדר הבטחה
זו נקודת מפנה קריטית עבור מארוול. עייפות החומר, חוסר ההשראה והמקוריות שמאפיינים את סרטי האולפן בשנים האחרונות כבר זוכים להתייחסויות מטא-טקסטואליות בסרטים עצמם (כמו למשל ב״דדפול & וולברין״ המעיק). עכשיו באולפן הסרטים מבטיחים: לא עוד סגנון מונוטוני, לא עוד דמויות שטוחות, לא עוד זניחה של הסיפור שכורע תחת משקל כבד של עלילות רקע. הם אפילו […]
5 השראות של ״מופע טוטאל״
״מופע טוטאל״ של רועי אסף נולד מתוך מופע הבמה המצליח ״בורדל טוטאל״ ובשילוב עם התמודדותו של אסף עם ההשמצות שספג בעקבות התנגדותו הפומבית לשרת התרבות דאז מירי רגב. הסרט עוקב אחר אסי, שחקן כושל ומורה לדרמה, שחוזר מהמלחמה אל יישוב הספר שבו הוא חי. כשציטוט שהוצא מהקשרו על המלחמה מתפרסם ומביא עליו קיטונות של ביקורת […]
"תיק שחור": עשייה קולנועית שלא רואים כמוה
בשנת 2013, שני במאים גדולים הצהירו שהם פורשים מעשייה קולנועית. היו אלו סטיבן סודרברג והיאו מיאזאקי, שהודיעו על כך עם הפצת סרטיהם הכביכול-אחרונים, "חיי עם ליברצ'ה" ו"הרוח העולה", בהתאמה. דברים אלו בוודאי השפיעו על חווית הצפייה בשני הסרטים, שתחושה של סיום אפפה אותם. בדיעבר, ההצהרות התבדו – מיאזקי, שפרש מסיבות בריאותיות, חזר לביים סרט נוסף, […]
האם בונג ג'ון-הו מצליח לשחזר את רצף שיאיו בסרטו הגדול ביותר עד היום?
לאורך ההיסטוריה הקצרה של הקולנוע, לא היה דבר יותר מרתיע מאשר הרגע בו במאי לא אמריקאי נבחר לביים סרט הוליוודי לאחר שזכה להצלחה (קופתית או ביקורתית). מתוך שלל הדוגמות הרבות שיש, ניתן לספור על יד אחת את מספר הפעמים בהן הסרט האמריקאי שנוצר סיפק את כל הצדדים, לרבות הצופים עצמם. גם כאשר האולפנים לא התערבו […]
״הברוטליסט״ הוא סרט מונומנטלי שעומד במשקל הכבד של חזונו
האדריכלות הברוטליסטית מבצבצת כמעט מכל פינה בערי ישראל. הזרם הברוטליסטי (שחסידיו מכנים "אתיקה ברוטליסטית", בהיעדר סגנון) מציג לראווה בטון חשוף וגאומטריה חדה, שמגלמים את רצונו של האדריכל להפשיט מהבניין את דרכי העבר ולחשוף איזושהי ״אמת״ על המבנה ושימושיו. ישראל, שרצתה גם היא לפשוט מעליה את העבר, נתנה יד חופשית לאדריכלים, ואפשרה להם – במכוון או […]
פריים אחד שכנע אותי לצפות ב"היפרדות". אל תתנו לו לחמוק מכם
קרה לי דבר מוזר. ראיתי פריים אחד מסרט וידעתי מיד שאני חייבת לצפות בו. למזלי, גיליתי במהרה שהוא מגיע לישראל. פיניתי לי אחר צהריים והלכתי לבדי להקרנה בסינמטק של "היפרדות", סרט הביכורים של הבמאית הצרפתייה איריס קלטנבק. רק תמונה אחת – של אישה בעלת שיער שחור ומעיל אדום – הביאה אותי לסרט הזה, וטוב שכך. […]
עכשיו בקולנוע: 5 ביקורות לפתיחת השנה
בייביגירל ברפרוף קל, ניתן לפטור את "בייביגירל" כגרסה הפוכה מגדרית של "50 גוונים של אפור" או גרסה עדכנית למותחן האירוטי, הז'אנר הסקסיסטי שירדה קרנו מאז שנות ה-90. אבל סרטה השלישי של הלינה ריין (Bodies, Bodies, Bodies) משחק במוסכמות כדי לגולל סיפור על שחרור ממוסכמות – ומסרב להעניק לקהל תשובות קלות על יחסי כוחות, מגדר ומיניות, […]
"החדר הסמוך" מנסה לעסוק במוות ונותר חסר חיים
בסצנה הראשונה בסרטו החדש של אלמודובר, "החדר הסמוך", נשאלת דמותה של אינגריד (ג'וליאן מור) מדוע היא כל כך מפחדת מהמוות. היא עונה שהיא מתקשה לתפוס איך דבר שהיה כל כך יפה ומלא חיים לפני רגע, יכול פשוט להסתיים ולהיעלם. אינגריד היא סופרת שזה עתה הוציאה ספר חדש ומצליח. לצופה לא מנדבים פרטים אודות עלילתו, מלבד […]
5 השראות של ״החייל הנעלם״
גם בכתיבה, יחד עם עמיר קליגר, בעבודה על השוטינג עם דוד סטרז׳מייסטר ובבימוי, דמיינתי את שלומי, גיבור ״החייל הנעלם״, כאדם שהקרקע נשמטת מתחת רגליו. למעשה, מתחילת הסרט ועד סופו הוא רץ ללא נשימה, או עד כלות הנשימה. בהתחלה, רק רגליים מתחילות לרוץ, ולאחר מכן הגוף, ובמהלך הדרך הוא מנסה לייצר לעצמו הגיון, או נרטיב מסודר […]
